"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם פני איראן למלחמה?

,עודכן

העימות האחרון בין איראן לישראל, ב־10 במאי, הסתיים בתוצאה קשה לאיראן: כל הטילים שירתה לעבר מטרות צבאיות ישראליות יורטו, או לא פגעו בשטח ישראל. בתגובה פגעה ישראל בכ־50 יעדים איראניים בסוריה. התוצאה אינה צריכה להפתיע, משום שישראל נהנית מעדיפות ניכרת על איראן בזירה הסורית, והפעלת הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות נשענת על תפיסה שגויה.

במקור, כוחות אלה נשלחו לסייע למשטר אסד במצוקתו ולמוטט את דאעש, והסתייעו בתקיפות חיל האוויר הרוסי. אלא שלאיראן היו תוכניות נוספות: לבנות נוכחות ארוכת טווח בסוריה, ובכך ליצור איום משמעותי על ישראל. אלא שהטייסות הרוסיות נשלחו לסייע למשטר אסד ולהבטיח את האינטרסים הרוסיים בסוריה. עד כה רוסיה לא סייעה לאיראן בהתמודדות עם ישראל, וכנראה אין לה כוונה להתערב. כך נותרו הכוחות האיראניים והשיעיים ללא הגנה אווירית מספקת, בעוד חיל האוויר האיראני אינו מסוגל להתמודד עם הישראלי. התקיפות הישראליות שפגעו במערכות ההגנה האווירית של סוריה ואיראן הותירו את הכוחות האיראניים והשיעיים בזירה הסורית חשופים, ומצב זה כנראה לא ישתנה משמעותית בעתיד. לאחר הכישלון בתחילת מאי, צריך להיות ברור לאיראנים שהם אינם יכולים להמשיך בדרך שהלכו בה עד כה, וכי המהלכים הישראליים מחייבים אותם לחשב מסלול מחדש.

בפני איראן עומדות שתי דרכי פעולה עיקריות - שתיהן בעייתיות. הדרך הראשונה היא להשתמש בקלף העיקרי שבידיה כדי להרתיע את ישראל מהמשך התקיפות: להפעיל את מערך הרקטות והטילים הענק שבידי חיזבאללה, ובסבירות נמוכה יותר, לסייע לו גם בירי טילים מאיראן. אם איראן תחליט להשתמש ביכולת זו בהיקף משמעותי, סביר להניח שחיזבאללה יישמע להוראותיה. אלא שבבחירה זו טמונים שני סיכונים חמורים. הראשון, ישראל הבהירה פעמים רבות שמטחי טילים מצד חיזבאללה יובילו לתגובה ישראלית קשה במיוחד - לא רק נגד הארגון, אלא נגד לבנון כולה.

הסיכון השני חמור יותר: גם אם חיזבאללה יבצע את ירי הטילים, ברור שישראל תראה באיראן את האחראית לכך. ישראל יכולה להגיב במהלך מרוכז לעקירת המאחז האיראני בסוריה ובלבנון, שאם יעלה יפה - יוביל לסיום המאחז. גם אם האיראנים יצמצמו את תגובתם לירי רקטות מוגבל ולעבר מטרות צבאיות בלבד, העימות האחרון צריך ללמד אותם שגם ירי מוגבל יכול להניע את ישראל לתגובה נרחבת. חמור מזה, הפעלת מערך הטילים של חיזבאללה בהיקף משמעותי, ויותר מכך, ירי טילים מאיראן - פירושם מלחמה עם ישראל. לאיראן אין עניין בהידרדרות לעימות נרחב, בשל נחיתותה במרחב הסורי, ומשום שישראל תפגע במאמציה לבסס את השפעתה בסוריה, בעיראק ובלבנון. מעל הכל, ישראל עלולה לראות בהתגרות האיראנית הצדקה והזדמנות לפגוע באתרי הגרעין באיראן.

דרך הפעולה השנייה היא להוריד פרופיל מול ישראל. איראן לא תוותר על כוונתה לתקוע יתד ארוך טווח בסוריה; זהו יעד אסטרטגי ראשון במעלה בעיניה. אולם, לאור האיום שהמאחז יוצר כלפי ישראל, אף שלאיראן אין יכולת מספקת להתמודד עם ישראל בזירה זו, היא עשויה להעדיף לא להחמיר את המצב, מה גם שממשל טראמפ מציב איום חסר תקדים מול איראן. תחת זאת, איראן יכולה לחזק את המאחז בסוריה באמצעים אחרים, כגון השקעות כלכליות, חיזוק הקשרים הפוליטיים ובניית מיליציה שיעית סורית. אין פירוש הדבר שאיראן תוותר על הצד הצבאי, אלא שהיא תצמצם את המרכיבים שיאתגרו את ישראל בטרם יהיה בידיה מענה לעדיפות הישראלית.

קשה לקבוע באיזו דרך תבחר איראן. ייתכן שקיימת מחלוקת לגביה בין האגף הרדיקלי של המשטר למתונים יותר, המשתקפת בדברי הנשיא רוחאני, שאיראן אינה מעוניינת במתיחות נוספת ובקריאות ההמונים בהפגנות דצמבר 2017 להפסיק את ההתערבות היקרה בסוריה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר