"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לחלום שחזרנו למחלוקת הבסיסית

לחלום שחזרנו למחלוקת הבסיסית

יהודה שלם
, עודכן

מאמר ההתפכחות של איתן כבל ב"הארץ", ניתן לראותו ככתב כניעה בפני כללי המשחק הדמוקרטיים. כבל כותב: "הגיעה העת שאנחנו, בתנועת העבודה... נתפכח מבחינה פוליטית. שמונה פעמים מאז רצח רבין הלכנו לקלפי. שבע פעמים הפסדנו... אנחנו לא מצליחים לגרום לציבור הישראלי להצביע לנו".

לאחר יותר מ־40 שנה מתחילים להפנים במפלגת העבודה, כי המשאלה "להחליף את העם" כבר לא תתגשם. הניסיונות לכפות על הציבור רעיונות תבוסתניים כשלו. גם הערוץ המשפטי, שבו מצא השמאל מזור למפלותיו, הולך ונעשה צר.

ביחס לכללי המשחק הדמוקרטי של כבל, כדאי להזכיר שבחגורתו תלויה הקרקפת של ערוץ 7, לאחר שהוביל לסגירתו. ממקרה ערוץ 7 ניתן ללמוד כי גם ל"ישראל היום", שכבל הוביל חוק מיוחד נגדו, נועד גורל דומה.

את הקריאה של כבל לזנוח את דרך אוסלו ולהחיל את הריבונות על חלקים נרחבים ביהודה ושומרון, במה שנראה כ"תוכנית אלון פלוס", כדאי למחנה הלאומי לקדם. זאת, תוך דחייה מוצהרת של ההצעות החצופות לייבוש יישובים הנמצאים מחוץ ל"גושים". הימין יכול לאמץ לחיקו את הרכיבים הציוניים בתנועת העבודה כיום, ולנתקם מגורמים אנטי־ציוניים ונביאי זעם המכתיבים את דרכה.

בלי להיות נאיבי אפשר לראות במאמרו של כבל גם קריאה נואשת לעזרה ולחילוץ, לנוכח הסחף האידיאולוגי שבו מצויה התנועה שהובילה את הקמת המדינה. התגובות למאמרו של כבל מוכיחות מי הגורמים השולטים כיום בסדר היום של התנועה הזאת.

מול הישגי ממשלות הליכוד בעשור האחרון, קצת קשה למצוא איזו תועלת תצמח מצירוף הדוגלים בסוציאליזם, שמציפורניו נחלצת המדינה לאט מדי. אך נראה כי יש תחום בולט שבו כשל הליכוד, החקלאות, שבו תפיסת תנועת העבודה עדיפה.

גם אם המשבר בחקלאות הוא תוצאה של המנגנונים המסואבים שהקימה מפא"י, הקריסה הכלכלית של החקלאים מתרחשת במשמרת של הליכוד, והמדינה מאבדת "עוד דונם ועוד עז" לטובת הכסף הסעודי. התפיסה המושרשת בתנועת העבודה של "הציונות המעשית" וגאולת הקרקע, יכולה לעצור את הסחף.

ואולי בכל זאת מותר לחלום, שהנה במלאות 70 שנה למדינה, המחלוקות הפוליטיות חוזרות להיות כמו פעם - מי יותר בעד ארץ ישראל השלמה. כפי שתיארה אביבה חלמיש בספרה "מאיר יערי - האדמו"ר ממרחביה": "השאלה העיקרית שעמדה להכרעת הבוחר (בבחירות הראשונות של המדינה שנערכו ב־1949) היתה, אם להמשיך במלחמה או לחתור... לחתימה על הסכמים שישַמרו את הגבולות כפי שהם. מפ"ם קראה להמשיך ולכבוש את כל שטחה של ארץ ישראל; מפא"י קראה להגיע להסדרי שלום על בסיס השטח שנכבש עד אז, אם כי בנאומיו רמז בן־גוריון: 'עוד ידנו נטויה'".

יהודה שלם הוא דוקטורנט באוניברסיטת אריאל ועמית מחקר במכון אריאל לביטחון ותקשורת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...