"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הפסגה ומה שאחריה: ההימור של קים

הפסגה ומה שאחריה: ההימור של קים

אלון לבקוביץ
, עודכן

האם קים ג'ונג־און, מנהיג קוריאה הצפונית, מוכן לוותר על הנשק הגרעיני שלו? זאת שאלת מיליון הדולר שכולם שואלים ולרוב עונים בשלילה. אם כן, מדוע קים מוכן להיפגש עם נשיא ארה"ב ומה ניתן לצפות מהפסגה?

קים הצליח, מבחינתו, בכמה חזיתות לקראת הפסגה. ראשית - בסוף 2017 ניסה בהצלחה טיל בין־יבשתי אשר יכול לאיים על ארה"ב. לתפיסתו, לקוריאה הצפונית יש יכולת הרתעה גרעינית מול ארה"ב, ומרגע זה הוא מוכן לקיים דיאלוג ישיר עם אמריקה כמעצמה גרעינית שווה. במסגרת זאת קידם קים את "דיפלומטיית החיוכים", שכללה את הסכמתו להשתתף במשחקי החורף בקוריאה הדרומית.

הישג נוסף מבחינתו הוא היותו המנהיג הצפון־קוריאני הראשון הפוגש נשיא אמריקני מכהן. חשיבותו של טראמפ כאיש עסקים המניח שיוכל לעשות "דיל" עם קים, היתה בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את קיום הפסגה.

"מארגן החתונות", או במילים אחרות, מתאם ומקדם הפסגות בין שתי הקוריאות ובין קוריאה הצפונית וארה"ב, היה נשיאה של קוריאה הדרומית, מון ג'יאה־אין. בעת המשבר, כאשר טראמפ הכריז על ביטול הפסגה, יזם הנשיא הדרום־קוריאני מפגש עם קים במטרה להצילה.

קים מגיע לפסגה, על פי תפיסתו, מעמדת כוח, למרות המחיר הכלכלי הכבד שהוא משלם בעקבות הטלת הסנקציות הכלכליות של מועצת הביטחון ושל ארה"ב ובעלות בריתה. עד עתה היה מוכן לוויתורים טקטיים שייראו במערב כשינוי, בלי לוותר על היכולות האסטרטגיות שלו.

נכונותו להשמיד את אתר הניסויים הגרעינים, למרות שאינו זקוק לו כעת, ושחרור שלושת האסירים האמריקנים, התקבלו בברכה במערב, למרות שאינם מהווים שינוי מהותי. המפגשים הרבים שנערכו בין נציגי ארה"ב לנציגי קוריאה הצפונית ואף בין נציגי קוריאה הדרומית והצפונית, מראים על רצינות הצדדים.

קים מגיע לפסגה במטרה למקסם את הרווחים הכלכליים בלי לאבד את עוצמתו הצבאית האסטרטגית. הוא יהיה מוכן לוותר בטווח הארוך על יכולותיו הגרעיניות, אם וכאשר יזכה לסיוע הכלכלי הראוי. השאלה היא האם טראמפ יהיה מוכן לעסקה מסוג זה.

פסגה אחת לא תוכל לפתור את כל הבעיות: גרעין, טילים ועוד. לדוגמה, פירוק הנשק הגרעיני של קוריאה הצפונית עשוי להימשך בין שנה לשנתיים. קים ג'ונג־און ינסה להאריך את התהליך כמה שאפשר, כולל השהיות לאורך הדרך, במטרה לנסות להשיג סיוע כלכלי מארה"ב ומקוריאה הדרומית ולשמר לאורך זמן את יכולותיו האסטרטגיות.

הפסגה תהווה פתיחת משא ומתן בין הממשל האמריקני לממשל הצפון־קוריאני על יצירת הסכם בין שני הצדדים, וגם אם לא תשיג את יעדיה במלואם, הרי היא מתחילה דיאלוג שלא התקיים שנים רבות. נשיא קוריאה הדרומית ימשיך במאמציו לקדם את פתרון הסכסוך בחצי האי הקוריאני ואף לגשר על הפערים בין קים לטראמפ.

מבחינתו של קים, סיוע כלכלי נרחב עשוי להוות הישג פוליטי חשוב בביסוס שלטונו. אולם שיפור כלכלתה של קוריאה הצפונית עלול להביא גם לסיום תקופת שלטונו, שכן תהליך כזה עשוי להביא לפתיחות רבה יותר של קוריאה הצפונית ואף לדרישות מצד אזרחיה לשינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים, כפי שהיה במזרח אירופה.

אנחנו צריכים להיות אופסימיסטים. מצד אחד, אופטימיים על עצם קיום פסגה בין מנהיגי קוריאה הצפונית ונשיא ארה"ב. מצד שני, צפויות לנו עוד כמה מהמורות ביחסים שבין השתיים, עד אשר יגיע שלום.

*הכותב הוא מומחה לסוגיות חוץ וביטחון במזרח אסיה ובקוריאה ולארגונים אסיאתיים בינלאומיים, מכללת בית ברל ומרכז בגין־סאדאת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...