"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עירוב בין המינים: הדרך היחידה לשוויון

עירוב בין המינים: הדרך היחידה לשוויון

מרים זלקינד
, עודכן

בחמישי האחרון קבלה פה נעמה טוכפלד ("כפייה ליברלית: שכחו אותן בכיכר") על כך ששדולת הנשים - שעתרה נגד אירוע "משיח בכיכר" בשל ההפרדה מגדרית שבו - חוטאת למטרתה בקידום נשים ושוויון מגדרי. בעוד אני שמחה שטוכפלד קראה על ערכי השדולה ומטרותיה, צר לי שטעתה בהבנת מהות עבודתנו.

דרשנו לבטל את ההפרדה המגדרית בעצרת, קודם כל מפני שהיא בלתי חוקית. כשם שבישראל אסור לשלם פחות משכר מינימום, או לנהוג במהירות מופרזת, כך אסור להפריד בין גברים לנשים במרחב הציבורי (יש, כמובן, חריגים).

מעבר לחוק, עולה השאלה המוסרית והערכית - איך ראוי שייראה המרחב הציבורי בישראל? ועוד שאלה, האם העובדה שקיימים גברים ונשים הרוצים בהפרדה מגדרית, מצדיקה את ההפרדה ואת הפגיעה בשוויון הכרוכה בה? התשובה היא חד־משמעית: לא.

ברגע שמפרידים שתי קבוצות, בעוד לקבוצה אחת יש פחות כוח חברתי (שחורים ולבנים, מזרחים ואשכנזים, נשים וגברים), הרבה יותר קל להפלות את הקבוצה החלשה יותר - עיירות הפיתוח ובתי הספר המקצועיים למזרחים הם דוגמה מצוינת; כך גם עזרות הנשים הקטנות והנידחות בבתי הכנסת (כשהגברים מקבלים לרוב את השטח הגדול). זו גם הסיבה שאין נשים במפלגות החרדיות.

משעה שהחיים מתנהלים במסלולים נפרדים, הרבה יותר קל להגיד לצד המוחלש, הנשים, לכאן אסור להן להיכנס, ולמנוע מהן משאבים, זכויות ומעמד. רחוק מהעין רחוק מהלב, וגם ממוקדי ההחלטות.

זו הסיבה האמיתית למאבקנו: נורמות של הפרדה בין המינים מחלחלות. הן מתפשטות והופכות לנוהג המקובל. מה שחרדים ודתיים חשבו לדבר תקין לחלוטין עד לפני 15 שנה, היום כבר נחשב ל"ייהרג ובל יעבור" (תמונות מאוירות של ילדות בספרים, למשל). וכשמפרידים, הרבה יותר קל להפלות ולשלול זכויות שנשים השיגו אחרי מאות שנות מאבק שעלה בדם, יזע ודמעות. זהו מאבק על זכויותיהן של נשים ועל ליבת הזכות לשוויון.

כפי שאנחנו סבורות שלהפריד בין מזרחים לאשכנזים (אפילו לערב אחד, ואפילו אם הצדדים רוצים בכך) זה מתכון בטוח לאפליה ולפגיעה באוכלוסיות מוחלשות, כך גם ביחס להפרדה בין גברים לנשים.

הפרדה על בסיס מגדר אינה פוגעת רק בנשים; היא משדרת לכולנו מסר משפיל ועצוב: אתן קודם כל סך האיברים האינטימיים שלכם, לפני כל דבר אחר - כישורים, רצונות, ואפילו אמונות. קודם כל עליכם להסתדר בשתי קבוצות - ורוד וכחול, ואחר כך נראה מי אתם כבני אדם.

אחרי מאות שנים של אפליה, אנחנו יודעות שאין דרך טובה יותר להבטיח שוויון - מלערבב.

עו"ד מרים זלקינד היא מקדמת המדיניות והחקיקה של שדולת הנשים בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...