"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תעסוקה: מלכוד האושר החרדי

תעסוקה: מלכוד האושר החרדי

אברהם יוסטמן
, עודכן

האם עושר הוא מתכון הכרחי לאושר? כולנו יודעים לצטט מפרקי אבות: "איזהו עשיר? השמח בחלקו?". דו"ח "פני החברה" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ממחיש את צדדי הסוגיה.

לפי הנתונים, אחוז החרדים המרוצים מחייהם וממצבם הכלכלי גבוה משאר חלקי האוכלוסייה. גם תחושת העוני במגזר החרדי עומדת על 8% בלבד (אחוז אחד יותר מאשר יהודים ואחרים). זאת בעוד ההכנסה הממוצעת (ברוטו) למשק בית חרדי עומדת על 13,658 שקלים, לעומת הכנסה דומה למשק בית חילוני העומדת על 22,061 שקלים (כלומר, החרדים משתכרים כ־40% פחות).

גם נתונים אחרים מלמדים שרווחת החיים בציבור החילוני גבוהה בהרבה מהציבור החרדי. רק 50% מהחרדים יצאו לנופש בארץ ב־2016, בהשוואה ל־65% מהחילונים. ביחס לנופש בחו"ל הפער מתעצם: 17% מהחרדים נפשו בחו"ל ב־2016, לעומת 60% מהחילונים.

פערים אלה ונתונים נוספים מצביעים על תפיסות עולם שונות באשר לקשר בין עושר לאושר. השאלה נוגעת בעיקר לדיון כיצד יש לשלב את החרדים בשוק התעסוקה. כאשר המחסור החומרי - שנתפס כזרז העיקרי ליציאה לעבודה - אינו מהווה תמריץ מספיק, חייבים הגורמים העוסקים בשילוב החרדים בתעסוקה לחשוב מחדש על דחיפה לתעסוקה שאינה מונעת בהכרח ממושגי עוני אוניברסליים.

בבחינת ההיסטוריה הקרובה, היעדרות החרדים משוק העבודה נבעה בעיקר מהקשר שבין שירות צבאי ליציאה לעבודה. חרדי שלא שירת בצבא לא יכול היה להשתלב בצורה רגילה בשוק התעסוקה. ההפסד למדינה היה כפול - לא שירות צבאי ולא חלק מכוח העבודה.

עבור אותו צעיר חרדי, הדילמה היתה פשוטה יחסית. שירות צבאי הוא לא יעשה, ואם בשל כך תיחסם דרכו לשאת בעול פרנסת משפחתו, הוא ימשיך לשבת וללמוד ולא ייצא לעבוד. בשנים האחרונות חלחלה ההבנה שיש להפריד בין הדברים, ולאפשר ליותר חרדים להשתלב בשוק התעסוקה ללא התניות.

כדי להגביר עוד את השתתפות החרדים בעבודה, יש להמשיך להסיר חסמים המונעים את השתלבותם ולהציע פתרונות מגוונים המתאימים לקהלים השונים, מתוך הבנת הצרכים והאילוצים של הזרמים השונים במגזר.

כך ביחס לדילמת ההשתלבות העומדת תמיד לפתחו של מבקש העבודה החרדי: האם העסקה במקום עבודה שאינו חרדי תדרוש ממנו היטמעות בחברה פתוחה ופלורליסטית יותר? האם יידרש לוותר על זהותו העצמית? הדילמה הזאת היא נחלתם של שני הצדדים ופתרונה לא יכול להיות מתמטי־כלכלי בלבד, אלא הבנת הצורך לגשר בין תפיסות עולם, לצורך מטרה משותפת של כלכלה ישראלית משגשגת בכפר הגלובלי.

עו"ד אברהם יוסטמן הוא סמנכ"ל קרן ק.מ.ח (קידום מקצועי חרדי)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...