ניצחון הלב הקרואטי

גמר ראשון אחרי 52 שנים לאנגליה או ראשון בהיסטוריה עבור קרואטיה. הרבה מאוד היה מונח על הכף בערב הזה.

הפתיחה הייתה של אנגליה. היא הייתה חדה יותר, מהירה יותר עם רצון גדול יותר. נבחרת שלושת האריות שיחקה בקצב נהדר, עם הרבה תנועה והמון ביטחון, שקיבלה כתוצאה מהשער המוקדם.

בשלב הזה ראינו את הכדורגל הטוב ביותר של האנגלים בטורניר. פעם ראשונה שאפשר היה ליהנות לא רק מהיעילות האנגלית אלא גם מרמת הכדורגל.

הדאגה היחידה בהפסקה שיכולה הייתה להיות לסאות'גייט הייתה מההחמצות הגדולות של קיין ולינגארד כי פרט לכך הנבחרת שלו נראתה נהדר ונטרלה לחלוטין את יריבתה.

קרואטיה הגיעה מותשת מאוד אחרי שני משחקים שהלכו להארכה. זה לא רק המאמץ הפיזי אלא גם השחיקה המנטלית אחרי שני שיאים כאלה של לחץ ושמחה, אבל ידעה שזה עכשיו או לעולם לא.

קרואטיה לא נכנסה טוב למשחק, לא הצליחה להחזיק בכדור ולהתקרב לאזורים המסוכנים.

אנגליה ידעה שהמפתח הוא עצירת מודריץ', שמספק את מסירות המפתח הרבות ביותר ועשתה זאת בצורה מושלמת בשלב הזה עם לחץ חזק על הכוכב הקרואטי מצד שחקני הקישור האנגלים הנדרסון, לינגארד ודלה אלי.

יחד עם זאת, כפי שרואים הרבה פעמים בכדורגל יתרון של שער אחד הוא לא מספיק גם במצב שיחסי הכוחות במשחק ברורים, וכן קיבלנו עוד דוגמה לחשיבות המומנטום בכדורגל. אנגליה נעלמה (אולי המחשבות על הגמר החלו לחלחל עמוק וגרמו לה לחשוב אך ורק על שמירת היתרון) וקרואטיה החלה להחזיק בכדור, לצבור ביטחון וכובד המשחק נטה בבירור לחלק המגרש של האנגלים.

סאות'גייט היה חייב להגיב עם חילוף או שניים כי השחקנים שלו היו מחוץ לעניינים במשך דקות ארוכות. הקרואטים השיגו שוויון מוצדק והיו הרבה יותר קרובים להכריע את המשחק לפני סיום 90 הדקות ולמעשה אנגליה הייתה זו ששמחה מהשריקה של השופט ששלחה את המשחק ל-30 דקות נוספות שבישרו על הארכה שלישית רצופה לקרואטיה.

לנוכח העייפות והמתח, הטקטיקה פינתה מקום ללב ולתעוזה ולקרואטיה היה יותר מזה. כדור מקרי פנימה, שנייה של חוסר ריכוז במרכז ההגנה ומנד'וקוביץ' החלוץ הבכיר של הקרואטים שלא סיפק שום מהלך משמעותי במשחק עד הרגע הזה שלח במהירות הבזק את ההמונים לרחובות זאגרב.

האם יוכלו לספק עוד התעלות אחת אחרי שלושה גמרים שעברו? ניצחון על צרפת יהיה ההישג הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל. בצד בשני, אף אחד לא ציפה מאנגליה להגיע לשלב הזה אבל זה לא ינחם אף אחד בממלכה כי מנקודת מבטם הגאה את קרואטיה הם היו צריכים לעבור.