העולם כולו, או כמעט כולו, עשה פרצוף לא מרוצה כשהתברר לו שרוסיה תארח את מונדיאל 2018. האירוח של רוסיה, כמו של קטאר ב־2022, נתפש במסדרונות כסידור. סוג של קומבינה שנתפרה מלמעלה למטה, החליפה מעטפות, שימנה מתווכים וסידרה חודש של יחסי ציבור מושלמים לוולדימיר פוטין ולמדינתו החבוטה.
ומרגע שרוסיה קיבלה על עצמה את האירוח, היא לא פספסה את ההזדמנות. נסעתי לרוסיה עם דימוי אחד שלה, די שלילי, וחזרתי עם מחשבות אחרות, טובות בהרבה. ברור שנעשתה פה עבודת איפור רצינית שכיסתה את הפנים האמיתיות, אבל מבעד לציניות ראיתי עם שמח על ההזדמנות שנקרתה בפניו. הוא חייך, פתח את ליבו, ואפילו שבר את שיניו כדי לנסות לדבר אנגלית. עריה המוצלחות סנט פטרבורג, קאזאן, סוצ'י והבירה מוסקבה תססו וצהלו 24/7 והשמחה, היא לא היתה מזויפת. אומרים שרוסיה של היום לא דומה לרוסיה של לפני עשר שנים, ובעוד עשור היא לא תידמה לזאת של היום. אם זה נכון, כבר הרווחנו.
המנגנון שידע לכונן בכישרון את אולימפיאדת מוסקבה לפני 38 שנה, זכה לארח את אחד המונדיאלים הטובים בהיסטוריה. לא ברור אם הפיכתו של הכוכב הגדול, האינדיבידואל, למעצמה כלכלית בפני עצמה, שחזקה יותר חזקה מהאינטרס הלאומי - לא הרס למשל את ארגנטינה, את ברזיל ואולי גם את גרמניה. הכסף שהכוכבים מרוויחים באירופה הוא כל כך גדול, החשיפה והסגידה אליהם הן כמו בתקופת הביטלס ויותר - שכישלון בנבחרת הוא אסון לאומי, אבל לא אישי. מקסימום נחתום ביובנטוס ונודיע על כך ביום של חצי הגמר בין צרפת לבלגיה.
גם לצרפת יש כוכבי על, אבל הם צעירים עדיין, עתידם לפניהם והחזירות הקפיטליסטית עוד תחכה. אובדן החושים שלהם שלשום על שולחן מסיבת העיתונאים, ועל חשבונו של מאמנם דידייה דשאן שנשטף בשמפניה מקודקודו ועד גרבי נעליו - היו אותנטיים כמו במחנה צופים. זה כבר לא יכול לקרות למסי ורונאלדו, וחבל.
הכדורגל הוא השמרן בענפי הספורט, ואולי בשל כך שכלום לא השתנה בו כמעט 140 שנה, אין ענף כדור אחר כמותו שמחשמל את האנושות ומשנה סדרי עולם. כניסתו של ה־var, שמסייע לשופט להימנע מטעויות קרדינליות, הפך אותו לאחד מגיבורי רוסיה 2018, יותר ממסי ומרונאלדו.
בסופו של יום, רגע לפני שנמסר הגביע לנבחרת הטובה והנונשלנטית בעולם, הבטנו תחת דמעה שקופה בלוקה מודריץ' הקרואטי עומד שם, מניח ראש על כתפה של הנשיאה שלו. רגע גדול של מי שידע לתפור מכל העולמות, להבדיל מגדולים אחרים, ולהגיע הכי רחוק שיש. כי יש גבול למה שגם הוא יכול.
