הצטערתי לקרוא את מאמרו של יעקב אחימאיר ("השר אקוניס, חזור בך מהפסילה!" שפורסם שלשום), שבו התייחס להחלטת שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס לפסול את מינויה של המדענית פרופ' יעל אמיתי כנציגת ישראל בוועדה המשותפת עם גרמניה, בשל תמיכתה בסירוב לשרת בצה"ל. הוא טען שמדובר באפליה פוליטית פסולה וקרא לשר לחזור בו מההחלטה.
להחלטה המבורכת והערכית של השר אקוניס אין קשר לפוליטיקה. אם הוא היה מונע את המינוי בשל ההשתייכות של אמיתי למפלגה פוליטית כזו או אחרת, הפסילה היתה שגויה ובאמת היתה מזכירה את התנהלותה המגונה של מפא"י כלפי אנשי האצ"ל והלח"י. אלא שהשר אינו יודע לאיזו מפלגה משתייכת המדענית שתמכה בסירוב פקודה, אם בכלל. הפסילה נובעת לא מעיסוקיה הפוליטיים, אלא ממעשיה - קריאת התיגר על הלגיטימיות של השירות בצה"ל ועידוד אחרים לא לשרת.
כדי להעמיד דברים על דיוקם, יש להזכיר שאמיתי עצמה יצרה את הקשר בין עיסוקה לבין השקפתה הקיצונית. העצומה לסירוב פקודה, שעליה חתמה, כונתה "עצומת המדענים" והתיימרה לייצג את קהילת אנשי המדע. היא זאת שהבאישה באידיאולוגיה מסוכנת את העולם המדעי, שאמור להיות נטול פניות ונקי מתגרנות.
אך חשוב יותר להזכיר שלא כל השקפה היא לגיטימית עבור מי שחשק במינוי ממלכתי ורוצה לייצג את המדינה - כלומר את כולנו. כיצד, למשל, היינו מתייחסים להחלטת השר לפסול מינוי ממלכתי של אדם התומך בגלוי ב"תורת הגזע"? האם היינו רוצים שאת מדינת ישראל ייצג מי שמכריז על עליונות הגזע הלבן (או השחור, או כל גזע אחר) על פני גזעים אחרים? והרי המקרה של פרופ' אמיתי חמור לא פחות, משום שהשקפתה מגונה בשיח הישראלי, וגם קוראת במצח נחושה להפרת החוק.
האם סביר שמי שקורא לפגיעה בטבע ימונה לנציג החברה להגנת הטבע בוועדה כלשהי? האם סביר שמי שמטיף לעישון יהיה נציג האגודה למלחמה בסרטן? מי שרוצה לייצג את המדינה צריך להיות שותף לערכיה. הקריאה של אמיתי לסירוב מדגימה שערכיה הקיצוניים מנוגדים לערכי מדינת ישראל. היא הטיפה לעבור על החוק, פגעה בלגיטימיות של ישראל, ולכן אינה יכולה לשמש נציגה רשמית של ישראל בפורום בינלאומי, זוטר או בכיר - מטעמה של המדינה.
בישראל מעולם לא הפלו בעלי דעות שמאליות, ולא מפלים אותם גם כעת. אפליה הפוכה של בעלי דעות ימניות דווקא פעלה במלוא האכזריות, ואף בימינו די באחיזה בהשקפת עולם שמרנית־ימנית כדי להיות מודר מן העילית התרבותית.
די בבחינה ראשונית של שורות האקדמיה כדי להיווכח שאיש לא פוגע בפרנסתם של אנשי שמאל, ולא עוצר את קידומם המקצועי של הקיצוניים ביותר שבהם. אלא שבין קיצוני השמאל הישראלי נפוץ הנוהג לירוק מן הבאר וגם לשתות ממנה, לשמוט את הלגיטימיות של מדינת ישראל ובה בעת להתיימר לייצג אותה. דוגמאות לא חסרות, למרבה הצער, ודי אם אזכיר שגרירים אחדים שהטילו רפש בישראל בהיותם שליחיה הרשמיים. לנוהג הזה ראוי לשים קץ, ולשר אקוניס מגיעים השבחים על האומץ לעשות זאת. מי שצריך לחזור בו הוא לא השר, אלא המדענית שהעלילה על צה"ל ועל כולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
