שתי מחציות, שתי קבוצות שונות

1 הפועל חיפה קיבלה שיעור כדורגל למתקדמים מאת אטלאנטה האיטלקית. הקבוצה מהסריה אה היתה גדולה בהרבה מובנים על האדומים-שחורים מהכרמל. ההבדלים בכל האלמנטים של המשחק - האישיים, הקבוצתיים והטקטיים - בין האורחים לחיפנים היו גדולים מאוד ושיקפו היטב את פערי הרמות בין הכדורגל האיטלקי לישראלי.

הפועל חיפה העירה את הדוב משנתו מהר מאוד עם השער המפתיע של בוזגלו והתשובה של האורחים היתה מוחצת. כשם שאריה מנער מעליו זבוב טורדני, כך האורחים מחקו את הפיגור עם כדורגל מרשים, מהיר ותכליתי. הפועל חיפה התרכזה בחלק האחורי, לא היתה מספיק אגרסיבית ולא היתה מסוגלת להחזיק בכדור מול הלחץ והיתרון הפיזי של האיטלקים, שיצרו עוד ועוד התקפות מסוכנות.

המארחים בסמי עופר החלו לחשוב על מזעור נזקים והתוצאה בסיום עוד עשתה חסד עם הקבוצה של קלינגר, הרבה תודות לאלילת המזל.

2 על רקע המתיחות בדרום היה גם כדורגל באיצטדיון טרנר. הפועל ב"ש המוכה והחבולה אחרי פתיחת עונה מאכזבת מאוד (התבוסה לדינאמו זאגרב), קיבלה הזדמנות נוספת להציל את העונה האירופית מול השכנים מקפריסין, שבשנים האחרונות צוברים מוניטין גם בזירה האירופית.

החלק הראשון היה המשך ישיר למפגשים מול הקרואטים. עם ההגנה החדירה שלה, באר שבע שוב מצאה עצמה בבור עמוק של שני שערים. שיר צדק ולואיי טאהא נמצאים בכושר ירוד וזה משפיע על הקבוצה כולה. אורן ביטון עם סגירה לא נכונה והכשלה העניק מתנה גדולה לקפריסאים, והאדומים התקשו לחזור למשחק.

המשחק של האלופה לא שטף, היא איבדה הרבה כדורים והאורחים הרגישו נוח במיוחד אחרי שכבשו את השער השני שהימם את טרנר. השוויון של ב"ש סמוך להפסקה בדקות קריטיות חשף שגם ההגנה הקפריסאית זקוקה לשיפור משמעותי. השער של ג'ון אוגו אחרי טעות אומללה בהגנת האורחים, נתן את זריקת האנרגיה שהקבוצה של ברק בכר היתה כל כך זקוקה לה.

המחצית השנייה הזכירה הופעות טובות של הפועל ב"ש בטרנר עם שליטה מוחלטת, אינטנסיביות, לחץ וכדורגל שוטף שהביא לשוויון מוצדק בסיומו של מהלך גדול ועוד שלל מצבים טובים. התוצאה אולי לא טובה, אבל בהתחשב בצורה שבה המשחק התפתח, זה יכול היה להיות הרבה יתר גרוע. באשר לגומלין, ניצחון של האלופה הישראלית בניקוסיה לא יהווה הפתעה.