התערבות זרה במסווה של סיוע
לפני כשבוע פורסם ב"ישראל היום" שרה"מ נתניהו נזף בשרת החוץ הנורבגית על מה שהגדיר כ"התערבות בענייני פנים" במימון פעילות אנטי־ישראלית ע"י ממשלתה. באופן לא מפתיע, תגובתה היתה שמדובר "בפעילות הומניטרית".
המושג "הומניטרי" מעורר אהדה, ובצדק. הוא משקף סיוע במקרים שבהם צורכי קיום בסיסיים נפגעו בעקבות פגעי הטבע או מעשי אדם. אולם, בדומה למה שקרה ל"זכויות האדם", גם "הסיוע ההומניטרי" מנוצל לא פעם למטרות פוליטיות ומשמש מכשיר פוליטישתכליתו פגיעה בישראל.
מדי שנה מועבר מימון רב לארגונים לא־ממשלתיים (NGOs), בהתאם למטרות אסטרטגיות שהוגדרו בתוכנית ההומניטרית השנתית לכל אזור. למשל, בתוכנית ההומניטרית לסומליה נכתב, שהמטרה הראשונה היא "הצלת חיים ומציאת סיוע משולב רב-תחומי לצמצום התמותה הרבה"; גם באפגניסטן ובתימן המטרה היא להציל חיים.
לעומת זאת, באזורים הפלשתיניים המטרה הראשונה בתוכנית ההומניטרית היא "להגן על זכויותיהם של פלשתינים תחת כיבוש בהתאם למשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבין-לאומי". בתוך הכותרת מסתתרת לא פעם, מכונה משומנת שלניצול הסיוע ההומניטרילצרכים פוליטיים - הן של המדינות המממנות והן של הארגונים הלא־ממשלתיים.
תחת ההגדרה, ארגונים קיצוניים שחלקם קשור לארגוני טרור, מקבלים מיליוני דולרים, בעד תיעוד הפרות שמבצע כביכול צה"ל נגד ילדים פלשתינים. התיעוד משרת קמפיין למען צירוף צה"ל לרשימה שחורה של האו"ם, שנמצאים בה ארגוני טרור כמו דאעש, אל־קאעידה, בוקו חארם ועוד.
בשישי האחרון נחשף כאן דו"ח חדש של NGO Monitor המראה כי במסווה של פעילות הומניטרית, ממשלת בריטניה, האיחוד האירופי, נורבגיה ומדינות נוספות, מממנות מנגנון להגשת אלפי עתירות בישראל, בשיתוף הרש"פ. באמצעות ארגון הומניטרי בשם "מועצת הפליטים הנורבגית" (NRC), היושב בישראל על אשרת סיוע הומניטרי, מפעילות הממשלות הזרות תוכנית המתמקדת בשטחי C ובמזרח ירושלים.
לתפיסתן, "המשפט הישראלי בשטחים הכבושים מפר את המשפט ההומניטרי הבין-לאומי, והביא לעקירה נרחבת של אלפי פלשתינים". מכאן ההצדקה להתערבות משפטית. הממשלות הבהירו שהפעילות נעשית ב"נראות נמוכה", וסירבו לחשוף פרטים בטענות "ביטחון לאומי ואינטרסים מסחריים".
מסמכים שהגיעו לידינו מסבירים, מדוע הם מסתירים את הפעילות ה"הומניטרית" שלהם. נכתב בהם שמטרת המימון היא "שינוי מדיניות ופרקטיקות" באמצעות "אתגור משפטי" בבתי המשפט הישראליים; וכן "הנעת הרשות הפלשתינית לפעולות", תמיכה "באמצעים שינקטו האו"ם ומדינות צד שלישי, כדי להרתיע את מפעל ההתנחלות" ו"הפעלת לחץ בין־לאומי". מדובר במאות תיקים בשנה, בין 2009 ל־2014 סיפק הארגון ייצוג משפטי ל־4,069 תיקים.
יעדי הארגון ל־2018 הם 5,399 תיקים חדשים ומתמשכים. התוכנית מתואמת הדוקות עם הרשות הפלשתינית ועובדת לעיתים עם עורכי דין של גופי הרשות הפלשתינית.
פעילות הומניטרית מחויבת לנורמות של אי משוא פנים, הומניות וניטרליות, במיוחד באזורי סכסוך רגישים. הצפת מערכת המשפט הישראלית באלפי תיקים, שתכליתה לשרת מטרות פוליטיות לשם שינוי מדיניות של מדינה ריבונית - תוך שת"פ עם אחד הצדדים - מהווה הפרה ברורה של עקרונות אלו, ומנוגדת לנורמות היחסים בין מדינות דמוקרטיות.
ליאורה הניג־כהן היא חוקרת במכון המחקר NGO Monitor
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו