כשבג"ץ לא מתערב במדיניות

הפתעה! באישון לילה, לאחר בקשה לדיון נוסף, שוכנע בג"ץ לשנות החלטתו, ואסר על הכנסתן לישראל של נשים חולות מעזה לטיפול רפואי בישראל.

הרכב מורחב של בג"ץ, ששמע את שיקולי מערכת הביטחון, קבע שאין להכניסם. הם ציינו שלבם עם הנשים, אבל "ההכרעה בשאלות המתעוררות במקרה שלפנינו, המערבת שיקולי ביטחון, שיקולי מוסר ושיקולים ערכיים, מסורה בעיקרה לרשות המבצעת - הממשלה הנבחרת. בבסיס ההחלטה של מערכת הביטחון היו נימוקים מדיניים ובטחונים. בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות, ובעיקר בשל אופי הסמכות המסורה לרשות המבצעת בעניין זה. החלטת הממשלה מצויה בליבת סמכותה, הן כמופקדת על הביטחון והן כאמונה על יחסי החוץ של המדינה, ובכגון דא נתון לה שיקול דעת רחב, ואילו היקף הביקורת השיפוטית מצומצם ביותר".

בשלב זה נרים מסך ונגלה, שלצערנו כל זה לא היה ולא נברא, ורק משל היה. הציטוטים אמנם לקוחים מפסקי דין של בג"ץ, אבל בתשובה לעתירות נפגעי הטרור. כמעט כל העתירות נגד שחרור מחבלים, נדחו. שופטי בג"ץ נמלאו ענווה יתרה מול הממשלה, בנימוק שביהמ"ש אינו מתערב בהחלטות מדיניות וביטחוניות.

הטיעונים על סיכון הנשים החולות מעזה, בטלים בשישים מול חוות הדעת המקצועיות הקובעות, שרוב המחבלים המשוחררים חוזרים לטרור, וכי שחרורם יגרום בוודאות לרצח ישראלים; כפי שאכן קרה, לחרפתנו.

האם השופטים יכולים היום לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה"? אילו התערב בג"ץ בעסקת שליט, היה עשוי למנוע את רצח שלושת הנערים ורצח נצ"מ ברוך מזרחי ורצח מלאכי רוזנפלד. שבעה ישראלים נרצחו בידי מחבלים משוחררים, נוסף על הטרור העזתי המאורגן כעת בידי המנהיג החדש ברצועה, יחיא סינוואר, בכיר חמאס ששוחרר אף הוא בעסקת שליט. שמותיהם של 180 ישראלים שנרצחו בעבר בידי מחבלים משוחררים, הוגשו לבג"ץ, אך לא שינו החלטתו.

אז כיצד מתרחש היפוך התפקידים - מדוע דווקא הנפגעים לא מקבלים סעד?

הקונספציה אשמה. לא השופטים, שחלקם קצינים ולוחמים ובתוכם אף אֵם שכולת טרור. בג"ץ חרט על דגלו את ההגנה על זכויות הפרט, אך מה קורה כשהקולקטיב נפגע על ידי הפרט? את הקולקטיב הלאומי הוא משאיר לדאגת הממשלה. כיוון שכך, בהתנגשות בין האינטרסים הוא יעדיף, בדרך כלל, לעמוד לצד הפרט.

משפחת התושב מעזה ממוקמת כ"פרט", גם אם היא משפחת מחבל בכיר. כיוון שקשה למקם את פעילי הטרור כקולקטיב אורגני - בשל החמקמקות המכוונת של ראשיו - הם מצליחים לשטות בכולנו. הם מנצלים לרעה את ערכינו הנאצלים - חופש הפרט וערך חיי אדם - כדי לפגוע בדמוקרטיה הישראלית.

ואם ההחלטה לגונן על הפרט תפגע בביטחון האומה? על כך השיב הכהן הגדול של בג"ץ, אהרון ברק: "לפעמים חברה משלמת בביטחונה ובסיכונה על ערכי יסוד של הפרט". נשמע טוב, אבל לא ריאלי בזירת המזה"ת.

הבריטים הקימו במסגרת המנדט מערכת משפט נפרדת עם סולם ערכים לשעת חירום, וחיסלו את הטרור הערבי ע"י הקמת מערכת בתי משפט צבאיים. בישראל המגמה היא לאזרח את המשפט של מחבלים. הגיע הזמן להפוך את המגמה.

מאיר אינדור הוא סא"ל במיל' ויו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור"