"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יהדות בריטניה חסרה מצפן מוסרי

יהדות בריטניה חסרה מצפן מוסרי

מערכת היום
, עודכן

מארי ואן דר זיל, נשיאת ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה, היא ציונית מסורה ונמרצת. היא הלכה בעקבות קודמה בתפקיד, ג'ונתן ארקוש, התעמתה עם מנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין, וגינתה את האנטישמיות שלו.

אך נדמה שאיבדה את דרכה מוקדם יותר השנה בעקבות ההפגנה שקיימו כ־50 מפגינים צעירים, שתיארו את עצמם כ"ציונים", ואמרו קדיש על פלשתינים שנהרגו לאחר שביקשו לחדור לישראל עם כוונות רצחניות. הפגנת הקדיש זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב. רוב יהודי בריטניה זעמו והתביישו. רבים הביעו כעס, כולל כמה התפרצויות וולגריות.

ואן דר זיל גינתה מייד את המפגינים והגנה על פעילות ישראל נגד טרוריסטים. בשל עמדתה, ביקרה קבוצת השמאל הקיצוני "יחד" את הוועד, על ששחרר הצהרה "לקויה וחסרת מורכבות". מנהיגי "היהדות הליברלית" תיארו את ההצהרה "חד־צדדית ופזיזה".

ואולם, ככל הנראה במטרה לרצות את הרדיקלים בקרב חברי הארגון שלה, גינתה ואן דר זיל גם את הביקורת על קבוצת "קדיש לעזה". בעוד שהיא הזדעזעה מההפגנה, הוסיפה ש"הטון והתוכן של חלק מהדברים (כלפי מפגיני הקדיש) גבלו בשנאה ובגסות".

מה הפסול בנזיפה ביהודים בורים, המנציחים את אלו המבקשים לרצוח בנו? אני מתעב כל אדם, ובמיוחד יהודים סוטים, המגינים ללא בושה על אלו שהיו רוצחים אותי ואת בני עמי. בהתכנסות צירי ועד שליחי הקהילות אמרה ואן דר זיל בלהט: "כקהילה, איננו יכולים להרשות לעצמנו להיות מפולגים בזמנים אלו", והוסיפה: "יכולים להיות לנו חילוקי דעות, אך עלינו לעשות זאת במרחב שבו אנו יכולים לשמר כבוד ויחסים זה עם זה".

מי מעוניין לכבד את אלו המגינים על רוצחים בפוטנציה? יש הטוענים כי עלינו להשאיר אנשים כאלו במסגרת ה"אוהל הגדול" ולנהל איתם דיאלוג מכובד, על מנת לשמר אחדות והרמוניה. אבל נוכחותם באוהל הזה הופכת אותו לביב שופכין!

חכו, זה לא הסוף. חלק מאומרי הקדיש היו צירים של הוועד, מה שהופך את יומרתו לייצג את יהודי בריטניה לבדיחה. בפגישה ביוני, ביקשה ואן דר זיל שיתנהגו כלפיהם "בצורה מכובדת ולא יפגעו בהם אישית". קריאה לאחדות ללא קשר לנסיבות? האם היתה נוקטת גישה דומה כלפי יהודים הדוגלים בגזענות או בפאשיזם, ומבקשת לקבלם בברכה? ציר של הוועד שהביע עמדות אנטי־מוסלמיות לא זכה ליחס של כבוד ולא התקבל בברכה, ובצדק. למעשה, התקיימו חקירות כדי לברר כיצד הוועד יוכל "להרחיק אותו בהתאם לחוקה".

הוועד אכן צריך לקרוא לאחדות יהודית - לא רק לנוכח האנטישמיות הצומחת בלייבור, אלא גם בתמיכה במאמצי צה"ל להגן על ישראל מטרור, גישה שבה תומכים ישראלים מכל הזרמים הפוליטיים.

בצדק קורא ועד שליחי הקהילות לקורבין לחזור בו מהתפרצויותיו האנטישמיות, או להתפטר. אחד ממעשיו הבזויים היה הנחת זר על קברי רוצחי המונים פלשתינים. האם אין זה ביזארי וחסר עקביות שאותו ועד "מקבל בברכה" לשורותיו כאלה המכבדים אמירת קדיש על טרוריסטים?

נראה שלא נרשמה מחאה מצד יהודים מן השורה כנגד ההתנהגות הזאת; יהדות בריטניה חסרה מצפן מוסרי. אם מנהיגיה יימנעו מדחיית טרוריסטים, אל להם להיות מופתעים כשעמדות כאלה יזכו ללגיטימציה לא רק בשורות הלייבור, אלא גם במסגרת הקהילה היהודית עצמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

Load more...