ללכת עם האמת עד הסוף

כשמעיינים במסמך ה־Talking Points קשה להאמין שכל כך הרבה שנים ישראל שיתפה פעולה עם השקר, או לכל הפחות העלימה עין ממנו. 

הרי בלוף "הפליטות הפלשתינית" נחשף לפני ארבעה עשורים לפחות, ובמשך השנים לא חסרו אישים שחזרו והצביעו עליו. מה ההסבר אפוא לכך שבמקום לזעוק "הפליטות הפלשתינית מזויפת", מערכות הביטחון והחוץ שלנו, בכללן הפוליטיקאים מהימין, השתתפו במשחק הצביעות? כיצד ייתכן שרק הנועזות של טראמפ חשפה את האמת בעוד הקברניטים הישראלים העלימו ממנה עין? מה פשר החולשה הפנימית שגרמה למערכת הביטחון שלנו, אפילו לאחר שטראמפ שינה כיוון, להעדיף את שקרי אונר"א על האמת של ישראל?

המסמך החדש של משרד החוץ מבשר שלפחות עכשיו המערכת הישראלית עושה את המצופה ממנה. אכן, אין בעולם חמישה מיליון פליטים פלשתינים, אלא לכל היותר עשרות אלפים. אכן, "זכות השיבה", שמנהיגי ישראל היו מוכנים לשאת ולתת על אודותיה בנדיבות מבהילה, אינה אלא נוסחה אחרת לחיסול ישראל. 

אבל הנה אמת נוספת בנוגע ל"פליטים הפלשתינים" ואותה ישראל עדיין לא אימצה. לא רק כניסתם לישראל של מיליוני "פליטים" תסכן את קיומנו. גם הזרמתם למדינה הפלשתינית, שלדעת רבים אמורה לקום ביהודה ושומרון, תהיה צרה צרורה שנתחרט עליה לדורות. 

שבעה, שמונה, עשרה מיליוני ערבים ביהודה, שומרון ועזה, הם נפח אוכלוסין שארץ ישראל המערבית לא תוכל לשאת. כבר כיום מיליוני הפלשתינים החיים כאילו באוטונומיות ביו"ש ובעזה הם כאב ראש שאיננו יכולים להיפטר ממנו. המחושים הללו יהפכו לסרטן אם יש"ע תוצף בעוד ערבים. ישירות או בעקיפין, אנחנו אחראים כיום לכלכלה, למים, לחשמל ולבריאות שלהם. שערו בנפשכם מה יקרה אם מספרם יוכפל או ישולש, ועוד לא אמרנו כלום על ההשלכות הביטחוניות הבלתי נסבלות. 

בניגוד לאשליות שמכרו פה פעם, לסיסמה "אנחנו כאן והם שם" אין משמעות מעשית גם אם תקום מדינה פלשתינית. לכן, אם כבר התחלנו לומר את האמת לגבי "הפליטים", כדאי ללכת איתה עד הסוף. הפתרון לעניינם הוא אכן בפירוק אונר"א. לא ביהודה ושומרון.