"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
להיזהר מהטרדות מיניות ככלי נשק

להיזהר מהטרדות מיניות ככלי נשק

גלית דיסטל אטבריאן
, עודכן

ההצגה שסיפק הסנאט לאחרונה, הוכיחה אמת קשה: נושא ההטרדות המיניות הפך ממלחמה בתופעה אנושית בזויה וכואבת, לכלי פוליטי יעיל וקטלני. העולם המערבי היה מרותק למסך, כשכריסטין פורד סיפרה על הפגיעה המינית שעולל לה ברט קבאנו במסיבה לפני כמעט 4 עשורים. העובדה שהשימוע התקיים במסגרת הליך מינויו של קבאנו לשופט לעליון בהמלצת טראמפ, הפכה את העניין להצגה שנויה במחלוקת: על סמך זיכרון רחוק ונטול גיבוי עובדתי של אישה אחת, יוכרע אחד המינויים החשובים בארה"ב. הדמוקרטים האמינו לפורד, והרפובליקנים טענו שמדובר בחיסול פוליטי.

אלא שלא מדובר ביחסי כוחות מאוזנים. מי שלא תומך באופן מוחלט באמינותה של מתלוננת כלשהי, הופך מיד לנציג כוחות הרשע. החברה הליברלית נמצאת כיום במצב של סף סיבולת אפס, כלפי כל מי שלא מיישר קו, לא רק עם המאבק (המוצדק) למען הנשים, אלא בעיקר עם האופן (השנוי במחלוקת) שבו הוא מתנהל.

כדי להבין עד כמה הלחץ החברתי מכריע, די לצפות בסרטון שבו בחורה צעירה מבהירה לסנטור לעיני אינספור מצלמות, שאם לא יאמין למתלוננת בשימוע - הוא יבטל את הכאב, שהיא ומיליוני נשים כמוה חוו. וכך הסנטור מתלבט, כשאקדח (מצלמה) מוצמד לרקתו והכדורים במחסנית הם כל הנשים שנאנסו אי פעם.

תלונות על פגיעה מינית לא תמיד מספקות עדויות או הוכחות; במקרים רבים מדובר במילה נגד מילה, ואז מסתבר שמילתה של המתלוננת היא האמת. אלא שדווקא בשל העובדה, שמלכתחילה האישוש המשפטי בעייתי, יש לנקוט משנה זהירות ולהימנע ככל האפשר משימוש בנושא הכאוב הזה כנשק. הוראתו של טראמפ לפתוח בחקירת FBI נוספת לאחר השימוע, מלמדת, עד כמה המקרה הזה נוצל באופן ציני.

מתברר שגורמים דמוקרטים הדליפו לתקשורת את התלונה של פורד, למרות דרישתה לשמור על הדברים באופן חשאי. למעשה, הם השתמשו בה וזלזלו בה ובמה שהיא מייצגת. דווקא הם שמזהים עצמם כתומכים במאבק, גרמו להגחכת המלחמה בתקיפות המיניות.

זאת אינה הפעם הראשונה, שהשמאל משתמש באישה מתלוננת כדי לסכל או לעכב מינוי של הימין. אתר "מידה" חשף ניסיון של פעילת שמאל מוכרת לחסל מינוי של שופט שמרני כאן בארץ, תוך שהיא משדלת אישה שעבדה לצדו "להיזכר" בהטרדות המיניות שלא חוותה מעולם.

מכיוון שהמאבק של מתלוננות נגד תוקפים נסוב בד"כ על אמינותן - יש להשתמש בחרדת קודש בכלי הזה. למרבה האירוניה, מי שהופך את המאבק החשוב הזה לנשק פוליטי, ובכך מערער את אמינות המוטרדות העתידיות, הם דווקא אלו שחרטו על דגלם את המאבק למען הנשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...