"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החירות לבחור וההתבוללות

,עודכן

לוסי אהריש בחורה נהדרת; אילו התגיירה מטעמים אידיאולוגיים, הייתי שוקלת בחיוב את נישואיה לבני.

המדינה צריכה להתרחק ככל האפשר משירותי הדת. ברם, חוק השבות הוא הבסיס לקיומה של מדינה יהודית, וזה קו אדום שבו גם המדינה היהודית הליברלית ביותר, תיאלץ להתערב. אין דרך לא לקבוע מהם הכללים ההופכים אזרח ליהודי - גם בגישה רכה, עדיין המדינה תכריע מי זכאי להיות אזרח מתוקף החוק. זאת המדינה היחידה בעולם כולו עבור יהודים; אין על מה להתנצל.

הדת היהודית אינה גזענית; היא לאומית. היא מגדירה מי שייך למועדון שלה, וסלחנית כלפי יהודי שנולד לאם יהודייה, שכן "ישראל, אף על פי שחטא ישראל הוא". אין דרך לצאת מהמועדון, גם אם לא שילמת דמי מנוי, אך באותה נשימה אתה נשפט לפי העקרונות המחמירים של ההלכה היהודית. זה המצב.

איננו יכולים לבחור אם להיוולד יהודים, אך אנו בהחלט מצווים לבחור את יהדותנו בכל יום. החירות להחליט, אם ללכת בדרך או לסטות ממנה - היא עקרון יסוד, שבלעדיו אין טעם בהשתייכותנו לעם ישראל. בני האדם שווים ביולוגית ואורגנית, ולכל אדם יש זכויות. את זכויות הלאום היהודי אנו קונים מתוקף מעשינו. הקו האדום אינו השתייכות לגזע מסוים - כולם יכולים להתגייר.

לוסי המקסימה נישאת לבחיר ליבה, צחי, בן שבט לוי, שהחליט במודע להיכרת מעמי, לעשות חור בתאו בספינה שנקראת עם ישראל. אני רואה בו ובאחרים שבחרו כמותו, אחים. ישראל ערבים זה לזה וזה בזה, ואני לא יכולה לוותר על הערבות הזו.

אנחנו נלחמים על הזכות לארץ, להגדרה, ללאום, והאהבה לא יכולה לכבות את העקרונות הללו. זה קשה ולעיתים מביך אנשים, שלא רואים עצמם שונים מאזרחי העולם. הרצון להיות "נורמלי" בשפה הפרוגרסיבית המערבית, נתפס כעמדה ללא גבולות, ללא לאומים, ללא עמדות דתיות - תוך טשטוש זהויות, מינים ומגדרים, תוך ביטול סמכויות של הורים, מורים וכוהני דת.

העמדה ההפוכה לאלה נוסחה לאחרונה בשפתו השטוחה והגאונית של טראמפ בנאומו באו"ם, כשהציב גבול ברור בין גלובליזציה ללאומיות. גם בריטניה ביטאה עמדה כזאת, אמנם באיחור, כשבחרה לפרוש מהאיחוד האירופי. כך גם מדינות נוספות המבקשות להגביל את ההגירה אליהן, המאיימת לטשטש את הזהות הלאומית שלהן.

אינני מבקשת להגביל את החירות של כל אזרח לבחור את דתו ואת האופן שיינשא לבן או בת זוגו. גם אינני רוצה שהמדינה תתערב בזה, עד כמה שאפשר. אבל חירות, לתפיסתי, אינה הפקרות.

את אחיי אנוכי מבקשת: אל תתבוללו; אל תפקירו את שרשרת הדורות, ואל תפרקו את מוסד המשפחה בשום מובן. גולדה מאיר ז"ל היטיבה לנמק זאת: "מבחינתי, כל מי שמתבולל, מצטרף לששת המיליונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר