"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לנוכח אנטישמיות משמאל ומימין

לנוכח אנטישמיות משמאל ומימין

איילת נחמיאס ורבין
, עודכן

2018 תיזכר כשנה, שבה התמודדותנו עם האנטישמיות הגואה מחדש במערב, הפכה לעובדה מוגמרת. 73 שנים אחרי ששוחררו מחנות ההשמדה ו־70 שנה אחרי הקמת המדינה, האם ישראל הרשמית מוכנה להכיל התבטאויות או התנהלות של מדינות המדיפות ריח אנטישמי, אם נדמה שההתעלמות תועיל למדינה בהיבטים אחרים?

משמאל, לנוכח התפתחויות דרמטיות בלייבור הבריטי, אנו נאלצים לבחון, האם יש זהות בין האנטישמיות לבין האנטי־ישראליות במפלגה, שעד לפני כמה שנים היו ראשיה ידידינו הקרובים?

מימין, האם אנו נכונים לשחיקה בזיכרון השואה - כפי שראינו בחוק הפולני, למשל, אבל גם בהתבטאויות קשות של ר"מ הונגריה ויקטור אורבן, בתמורה לתמיכה ומה שמוגדר "חברות" לישראל. נדמה שהימין הישראלי "מחליק" לימין האירופי את מה שלעולם לא יעשה לגילויים דומים משמאל.

לאחרונה נאמתי בוועידת הלייבור בבריטניה. על אף החלטתו הנכונה של יו"ר העבודה אבי גבאי לנתק קשרים עם ג'רמי קורבין, יש לישראל קשרי ידידות עמוקים עם חברי פרלמנט משמעותיים, הנלחמים באנטישמיות תוך תשלום מחירים אישיים. למענם התייצבתי בוועידה. למרבה הצער, קשה כיום להבחין בלייבור בין ביקורת לגיטימית עלינו, כמו ביחס לקיפאון המדיני או לחוק הלאום - לבין גילויי אנטישמיות מובהקים מצד גורמים משמעותיים במפלגה. הייתי נכונה להתעמת עם האנטישמיות הזאת. נסעתי לליברפול להשמיע דברים קשים כלפי יו״ר הלייבור קורבין, שאִפשר לגלי שנאת היהודים במפלגה להרים ראש ותרם לכך בניסיונו לערער על ההגדרה הבינלאומית של האנטישמיות (ה־IHRA).

על הממשלה ועמיתיי מהימין לנהוג באופן דומה ביחס למנהיגים בעלי קו ימני־לאומני. ברור שיחסים קרובים של ישראל עם מדינות מסוימות הופכים את הקשרים הדיפלומטיים למורכבים יותר. אולם גילויי אנטישמיות מובהקים מצד גורמים רשמיים אינם עונים להגדרה של ״מורכבות״; המחיר יהיה כבד מדי בעתיד.

החוק הפולני היה ככל הנראה שיא חדש באנטישמיות ממוסדת, ואילץ אותנו להתמודדות קשה במישור המדיני. חובתנו כלפי העבר צופה פני עתיד: לא ללכת שולל אחר חברות מעושה, שעד כה לא הוכיחה עצמה בשום מאבק בינלאומי שניהלה ישראל.

מימין, אין דרך להתנהג באנטישמיות בתוך מדינה מסוימת, אך לאהוד את ישראל כלפי חוץ. משמאל, גילויי אנטי־ישראליות וחתירה תחת עצם קיומה של ישראל הם אנטישמיות מודרנית. השמאל הישראלי הוכיח שהוא יודע להיאבק בשדים הללו, כשהם מגיעים ממפלגות אחיות; חבל שבימין מעדיפים לחלל את יסודות קיומנו בשם אינטרסים שלא בהכרח יוכיחו עצמם ביום הדין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...