"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צ'אד: אפריקה חוזרת לישראל

צ'אד: אפריקה חוזרת לישראל

עומר דוסטרי
, עודכן

ביקורו ההיסטורי של נשיא צ'אד, אידריס דבי, חשף את הקשרים מאחורי הקלעים בין ישראל לצ'אד, בעיקר בעשור האחרון. צ'אד, מדינה מוסלמית סונית, נמצאת במיקום אסטרטגי בלב אפריקה, סמוך ללוב ולסודאן. ב־1972 ניתקה קשריה כתוצאה מלחץ של לוב. עבור צ'אד, הנושא המשמעותי ביחסיה עם ישראל הוא הביטחון. בשנים האחרונות היא מתמודדת עם איומי האסלאם הקיצוני מצד "בוקו חראם" הניגרי וארגוני טרור המסונפים "למדינה האסלאמית".

חרף סיום מלחמת האזרחים והתפוגגות המתחים עם סודאן, צ'אד עדיין נאבקת במורדים בצפון המדינה. על פי פרסומים זרים, ישראל סייעה בעבר לצ'אד במאבקה זה. כרוב מדינות אפריקה שהתקרבו לישראל, גם צ'אד - מדינה ענייה, מדברית וצחיחה - מעוניינת בטכנולוגיה הישראלית המתקדמת בתחומי החקלאות והמים, במיוחד בכל הקשור לימת צ'אד - שמאז 1960 נמצאת בנסיגה משמעותית, עד סכנת היעלמות. כיום נותרו מהימה 5 אחוזים משטחה המקורי.

החלטת צ'אד הושפעה מהפריחה המדינית בהתקרבות ישראל למדינות סוניות מתונות. צ'אד לא רוצה להישאר מאחור. סביר להניח שתרצה לנצל את הקשרים ההדוקים בין ישראל לממשל טראמפ. אמנם, היא משתפת פעולה עם ארה"ב במלחמה בטרור, אך האמריקנים שומרים על מידה של מרחק ממנה. כך, למשל, בספטמבר 2017 הכליל הממשל האמריקני את צ'אד ברשימת המדינות שנאסר על אזרחיהן לבקר בארה"ב.

חיזוק היחסים עם צ'אד הוא פועל יוצא של מדיניות החוץ שמוביל בעשור האחרון רה"מ נתניהו תחת הכותרת: "ישראל חוזרת לאפריקה, ואפריקה חוזרת לישראל". נתניהו בחר להתקרב לאפריקה בניסיון לשנות את היחס העוין לישראל של מדינות היבשת בפורומים בינלאומיים, וכצעד תגובה לניסיונות איראן להשיג דריסת רגל ביבשת זו.

בשנתיים וחצי האחרונות ביקר נתניהו שלוש פעמים באפריקה, כולל ביקור היסטורי ביוני 2017 באוגנדה, קניה, רואנדה, אתיופיה וליבריה. במהלך הביקור היה נתניהו למנהיג הלא אפריקני הראשון שנאם בפני ועידת מדינות מערב אפריקה - ששליש מחברותיה מוסלמיות. ביולי 2016 חודשו היחסים עם גינאה ושנה לאחר מכן סיכמו נתניהו ונשיא מאלי - מדינה מוסלמית - לחמם את היחסים הדו־צדדיים.

ישראל נהנית מהעמקת הקשרים עם צ'אד. הכרה רשמית מצד צ'אד ביחסיה עם ישראל, תתרום ללגיטימציה ההולכת וגוברת לקשרים של ירושלים עם מדינות ערביות סוניות. יתרון נוסף נובע מהיותה של צ'אד נשיאת נציבות האיחוד האפריקני (עד לאחרונה עמד דבי בראש האיחוד האפריקני) - תפקיד שמקנה לה יוקרה וכוח פוליטי, ועשוי לסייע לישראל להתקבל מחדש לארגון כמשקיפה.

מודיעינית ישראל יכולה להרוויח מהתפקיד שצ'אד ממלאת בכוחות שמירת שלום באפריקה, ומהשתתפותה בפעולות צבאיות נגד האסלאם הקיצוני. במובן זה, ההתקרבות עשויה לתרום אף לצמצום ההשפעה והנוכחות האיראנית ביבשת.

עומר דוסטרי הוא חוקר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (JISS)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עומר דוסטרי

ד"ר עומר דוסטרי הוא חוקר מדעי המדינה ואיש תקשורת

Load more...