"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חינוך וגיוס חרדים: למען כולם

חינוך וגיוס חרדים: למען כולם

יצחק (צחי) בירק
, עודכן

המורה: "²(x+y)"

התלמידים, בני יותר מ־20: "סוגריים אנחנו מכירים, 2 יודעים, אבל מדוע כזה קטן ולמעלה? סימן + יודעים, אבל מה הדברים מימינו ומשמאלו?"

המקום: קדם־מכינה לחרדים בטכניון, שנת 2015.

זו לא בדיחה. אלה תוצריה המבהילים של מערכת החינוך החרדית. כשנתקלים בתוצאותיה, מובן פתאום מדוע רבים רואים בחברה החרדית מעין "כת", שמנהיגיה מנתקים את הילדים והצעירים ממקורות מידע (תקשורת, אינטרנט, שפות, מתמטיקה ומדע) ומהעולם האמיתי (צבא, אוניברסיטה, שוק העבודה). צומח בקרבנו, בהסכמתנו ובכספנו, דור שמקדש חוכמה מאוד מסוימת, אבל דוחה ידע והשכלה מסוג אחר. אלא שהסוג האחר, הדחוי והחסר, הכרחי לחיים תקינים ולפרנסה בעולם המודרני וחיוני לכלכלה ולחברה, לפרט ולכלל כאחד.

הייתכן שגם ההתנגדות לגיוס לצבא לא נובעת מדאגה לשלמותה הרוחנית של הקהילה, אלא מחשש שהמתגייסים ייצאו משליטת המנהיגים? בהצעות לחוק הגיוס מודגשת ה"הדרגתיות". מי ישלוט בזהות המתגייסים ובקצב גיוסם? כמה עוצמה תוענק למנהיגים שיוכלו לפסוק מי לישיבה ומי לצבא? זהו פתח לשחיתות, עד כדי סחר בבני אדם.

ובכלל, האם הצבא זקוק למתגייסים בני 18, רווקים, שיעברו הכשרה לצמצום פערים (כמו עולים חדשים) וישתלבו ביחידות השונות כמו כולם, או לבני 24, מטופלים בילדים, נטולי ידע רלוונטי לשירות, עם זכאות לתנאי שירות ייחודיים?

מדינת ישראל איננה אוכפת לימודי ליבה מלאים לכל ילדיה, ואינה פועלת לגיוס חובה בגיל 18. זהו לא רק אי־שוויון, אלא פיקוח עם. מצב העניינים העגום הזה נובע מברית בין מנהיגי החרדים לבין נבחרי הציבור האחרים, שבתמורה לתמיכה פוליטית מנציחים את האבסורד.

מאשימים את מי שתובע שוויון בנטל והחלת לימודי ליבה ב"שנאת חרדים"; אלה הבלים. מדובר על אינטרס של החברה הישראלית כולה, כולל החרדים. האין זו אחריותה של מדינה להעניק לכל ילדיה ארגז כלים בסיסי: כישורי שפה וחשיבה מתמטית? האין זו חובתנו המוסרית והחברתית לדאוג שכל ילדי ישראל יוכלו בבגרותם לבחור את דרכם, להגשים את הפוטנציאל הגלום בהם - למען עצמם ולתועלת החברה כולה? האם אין לנו אינטרס לפתור את הקונפליקט החברתי הכואב שנגרם בגלל אי־השוויון בנטל, שמצד אחד מעיק על מי שמסכן את חייו ונותן את שנותיו הטובות למען המדינה, ומצד שני מנציח את הסטיגמה שהחרדים הם "משתמטים" או "פרזיטים"?

לימודי ליבה ושוויון בנטל הם אינטרס לאומי; החלתם תניב פירות שמהם תיהנה החברה כולה - וקהל החרדים בכללה. הגיעה העת לפעול, כי המצב הנוכחי אף אינו בר־קיימא לאור הנתונים הדמוגרפיים. הדבר אפשרי!

פרופ' יצחק (צחי) בירק הוא חוקר ומרצה בטכניון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...