"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
די למחדלי הבנייה הלא חוקית

די למחדלי הבנייה הלא חוקית

טובה אבן חן
, עודכן

גם אם יהיו מי שיבינו את מדיניות ההכלה שנקט הקבינט ביחס לעזה, קשה להבין זאת באשר לכיבוש שמדינת ישראל עוברת מבית. לב הארץ נכבש בבנייה לא חוקית על ידי מגזרי אוכלוסייה שונים. כעת, בזכות הריסת מבנה בודד מתוך כ־4,000 וילות רחבות ידיים שנבנו בלוד ללא היתר - זוכה המחדל לכותרות.

בעקבות ההריסה ה"ייצוגית", יוצאים בימים האחרונים מאות תושבים ערבים למחות בשולי שכונת הרכבת, הגובלת עם שכונת גני אביב. השכונה היהודית, על 18 אלף תושביה, מכותרת מדי ערב: חסימות, עיכובים, יידויי אבנים, ואף שריפת מכוניות באישון לילה.

לא ברור ממה לחשוש: מהתלקחות מחאתם של תושבי העיר הערבים, או דווקא מדעיכתה, שכן "שקט תעשייתי" הוא שם המשחק. במשך שנים ארוכות מעדיפות ממשלות ימין להעלים עין במקום להחיל ריבונות, משילות ואכיפה. זו שיטה שנלמדה היטב מממשלות קודמות; מאז קום המדינה, למעשה.

נודה על האמת: ערים מעורבות קשות במיוחד לניהול. אכיפת משילות בסדר גודל כזה צריכה להיעשות מלמעלה. אין לצפות מראש עירייה שיתמודד לבדו עם הריסת אלפי יחידות הדיור שנבנות תחת אפו, בלא שוועדת שרים, היונקת את סמכותה ממשרד ראש הממשלה, תטפל בסוגיה בנחישות הראויה לה.

די למחדלי הבנייה הלא חוקית

הדברים לא חדשים, אך לא זו בלבד שאינם זוכים לתשומת לב כלשהי מראש הממשלה, אלא אף שדומה שכיוון הטיפול הוא הפוך. האוצר ומשרד ראש הממשלה מנסים לפתור את "הבעיה הדמוגרפית" באמצעות בנייה מאסיבית בפרברי העיר, גם אם הדבר מצריך רמיסה של תוכנית המתאר שלה ותכנון לא אחראי של 17 אלף יחידות דיור חדשות. רובן, אגב, מיועדות לבנייה על קרקע חקלאית, שאף היא אינה שייכת ללוד במקורה וסופחה לתחומה בדרכים עקלקלות רק לאחרונה.

העלמת העין מהיקפיה העצומים של הבנייה הבלתי חוקית בלב עיר שמצויה בלב הארץ וקרובה כל כך לנמל התעופה הלאומי, מעידה על חוסר משילות משווע. השתיקה הרועמת מכיוונו של משרד ראש הממשלה מטרידה ומקוממת.

המגזר הערבי בערים המעורבות סובל ממחסור בתוכניות בנייה, והאשמה לכך מוטלת על כל הממשלות לאורך השנים. קיימות דרכים יצירתיות להגיע להבנות, גם אם תוכניות המתאר יאושרו לאחר הבנייה. אבל ההפקרות הנהוגה כיום צריכה להיפסק: כל הרוצה תוחם לעצמו שטח, מגדר אותו ומקיים בו דיר, מבנה מגורים או בית מלאכה. האכיפה, אם קיימת, מזערית. בתי המשפט סלחניים כלפי המעורבים, וצווי הריסה כמעט לא יוצאים לפועל.

באותה הסכמה שבקריצה שבה מפקירים את לוד ועוד ערים נוספות בדרום הארץ ובצפונה, אפשר להגיע לפתרונות ישימים שייטיבו עם האוכלוסייה הערבית, ובד בבד ישמרו על כללים בסיסיים של בנייה ואכלוס במדינה מתוקנת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...