"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האקדמיה אינה חרֵדה מהחרדים

האקדמיה אינה חרֵדה מהחרדים

פרופ' עודד נבון
, עודכן

ההפרדה היא התשתית שעליה נבנות האפליה וההדרה. אינני מאמין ב"מופרדת אבל שווה". במשך ההיסטוריה נשים הופלו לרעה והודרו גם מהזכות ללמוד. מתן זכויות לנשים החל לפני כמאה שנה. עם השיפור בזכויות הנשים נאלצו גם מנהיגי העדה החרדית להתגמש, אולם הנשים החרדיות עדיין רחוקות מהשגת שוויון מלא, אפילו ברמה דומה לזו הנהוגה בחברה הישראלית. אסור להתכחש לזה, וחייבים לבחון את הדרישה להפרדה באקדמיה לאורו.

במאמרה מהשבוע שעבר("הפרדה מגדרית - ממה חרדים באקדמיה?", 17.12)טענה שלומית קפלן, שכמי שעתר נגד תכנית המל"ג להכשרת חרדים, אני מבקש "לאלץ חרדים לבחור בין ויתור על אורח חייהם לוויתור על השכלה גבוהה". השתתפתי בבניית התכנית לחרדים באוניברסיטה העברית, ואני יודע שלומדים בה חרדים רבים (קרוב ל־400 בשנה זו), שנותרו כאלה גם אחרי שסיימו בהצלחה את הלימודים. ברור שהם נדרשים לוויתורים, אבל האוניברסיטה מציבה דרישות לכל מי שרוצה להתקבל אליה.

הדרישה להפרדה תוביל לפגיעה בכלל הנשים. ככלל, הפרדה מגדרית אסורה על פי החוק; מיסוּדה באקדמיה מהווה פריצה משמעותית מתחום הפולחן ולימודי הדת אל המרחב הציבורי. מכאן קצרה הדרך להפרדות במסגרות נוספות. לטעון, שכל מה שמבקשים הוא פרגוד דק בכיתה, זו היתממות, וכך גם הטענה שאין כאן כפייה. קיומם של מסלולים נפרדים מאפשר לרבנים לא לאשר לימודים במסגרות "רגילות". הלחץ החברתי האדיר מוביל נשים רבות לוותר על חלומן, וללמוד רק מתוך המגוון המצומצם המוצע כיום בהפרדה.

אני כופר בטענה שאין דרך אחרת. לאור פערי הידע בין גברים ונשים, נכון לקיים מכינות נפרדות, אך למסיימים מגיע לבחור מבין כל החוגים והמקצועות וללמוד מפי המומחים ולא להסתפק בתחליפים. הרושם, שרק אחת משש סטודנטיות תגיע ללמוד אם תבוטל ההפרדה, נשען על מספרים מופרכים. כמחצית מהחרדים המעוניינים ללמוד, אינם נרתעים מלימוד מעורב. כשיתמסד הלימוד המעורב, יגיעו עוד. אז גם ניתן יהיה להפנות את תקציבי העתק המוּצאים על ההפרדה (קמפוס נפרד ושילוש ההוראה: רגילה, גברים ונשים), ולעזור לתלמידים ולתלמידות החרדיים להתמודד עם הקשיים הכלכליים והאקדמיים המייאשים ומובילים לנשירה.

הצגת אנשי אקדמיה, כמי שמבקשים למנוע השכלה מחרדים, היא דמגוגית. האוניברסיטאות בונות תכניות מיוחדות למכינות המותאמות, כך שתוכלנה לקלוט תלמידים חרדיים ללא לימודי ליבה; הן הקימו מסגרות לתגבור ולתמיכה אקדמית מיוחדת במהלך הלימודים ומתאמצות למשוך חרדיים. במקום ליצור אזור נפרד לחרדים, יש רצון לשלבם. ההתנגדות מגיעה מצד הרבנים.

פרופ' עודד נבון הוא מרצה למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...