הבשורה השמרנית של השופט שטיין

השופט אלכס שטיין, שמונה בקיץ האחרון לביהמ"ש העליון, מתברר יותר ויותר כבשורה שמרנית רעננה של ממש. בזמן קצר הצליח לערער כמה מיסודות האקטיביזם השיפוטי המאפיינים את ביהמ"ש העליון זה שנות דור. בפסק דין שנתן אתמול, מבקש שטיין להחזיר את בית המשפט לכפיפות כלפי המחוקק. שטיין מערער, לעת עתה בדעת מיעוט, על שיטת "הפרשנות התכליתית", שבאמצעותה שחרר עצמו ביהמ"ש מכפיפותו ללשון החוק.

אזרח מן השורה מניח, שהשופטים קוראים את החוק, מפרשים אותו מילולית ומשתדלים ליישם את הכוונה המשתמעת מלשונו על המקרה שלפניהם. בדרך זו, מניח האזרח, מתממש הרעיון הדמוקרטי, שלפיו הציבור קובע את הכללים באמצעות נבחריו, והשופטים מבטיחים את יישום הכללים באופן הוגן ושוויוני על כל מקרה ומקרה. ההנחה הזאת רחוקה מהמציאות.

הנשיא לשעבר אהרן ברק פסק, שלא נכון להסתפק בפרשנות החוק לפי לשונו, או לפי כוונת המחוקק, אלא יש להעדיף פרשנות שהוא מכנה "פרשנות תכליתית". לפי שיטת פרשנות זו, השופט קובע מהי תכלית החוק ומה תכליות השיטה הדמוקרטית בישראל, ולאורן מפרש את החוק. לכאורה, זה נשמע הגיוני, אבל בפועל זו הדרך של ביהמ"ש להשתחרר מההכרעה הדמוקרטית ומאמות המידה שקבע המחוקק, באופן שמי שמחליט מה תכלית החוק ומה תכליות המשטר הדמוקרטי, הוא השופט. בדרך זו יכול ביהמ"ש לקחת ציווי מפורש של המחוקק, שקבעו נציגי הציבור לפי השקפתם, ו"לפרש" אותו אחרת מלשון החוק - בשם תכליות ערכיות שקבע. כך למשל, כששר הפנים ביטל את זכות הישיבה בישראל של חברי חמאס ממזרח ירושלים, על בסיס חוק מפורש האומר שהשר "רשאי לפי שיקול דעתו" לשלול תושבות, ביטל בג"ץ את החלטתו ונתן פרשנות תכליתית, שבעצם אין לשר שיקול דעת.

העמדה שהביע השופט שטיין מבקשת לחזור ולהעדיף את שיטת הפרשנות לפי לשון החוק. שטיין טען, ששיטת פרשנות זו ראויה יותר, מפני שהיא מבטיחה את קיום רצון המחוקק, מקפידה על הפרדת רשויות ומעניקה יציבות לאזרחים היכולים להסתמך על החוק הכתוב, מבלי להסתכן בפרשנות בלתי צפויה של ביהמ"ש.

קריאתו של שטיין לחזור לשלטון לשון החוק, מצטרפת לפסיקות שמרניות נוספות שכבר הספיק לנפק. הוא פסק שאין זה מתפקידו של ביהמ"ש להתערב ביחסי החוץ והביטחון שמנהלת הממשלה, וביטל את דוקטרינת "הכל שפיט". שטיין גם החזיר את "זכות העמידה", ודחה עותרים שאינם נפגעים באופן ישיר מנושא עתירתם. הוא הבהיר שהצעות ייעול כלליות לתיקון המדינה יתקבלו אמנם בברכה - אבל בכנסת, ולא בבית המשפט.

ד"ר אביעד בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית בפורום קֹהלת