"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גנץ לא מבין את חוק הלאום

,עודכן

הצהרתו של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ,כי יפעל לשינוי חוק יסוד הלאום, אינה שבירת שתיקה, אלא חוסר אחריות לאומית. זכותו של גנץ לחבור לכל מחנה פוליטי שירצה; כל מתמודד בזירה הפוליטית עשוי להוסיף כבוד לדמוקרטיה הישראלית. אך מתקפה על חוק הלאום אינה רק פופוליזם מסוכן; זהו מהלך שתוצאתו הפיכת ישראל למדינת כל לאומיה.

חבל שכך בחר בני גנץ לשבור את שתיקתו הפוליטית. אם חוק הלאום אכן יגדיר את השיח הסוער של הבחירות הקרובות, לא יהיה זה קו פרשת מים אלא יצירת קו שבר של ממש, בבחינת "הלנו אתה, אם לצרינו".

באופן טבעי, סוגיית הזהות הלאומית אכן מעוררת רגישות; אי אפשר להתעלם מכך. חוק הלאום אכן קובע זכות בלעדית להגדרה עצמית לאומית בארץ ישראל לעם אשר הקים את המדינה ברוחו, בתרבותו ובמו ידיו. עם אשר ביקש לכונן מדינה יהודית ממניעים היסטוריים מוצדקים. יציבותו של המנגנון המדיני הזה, ויכולתו לספק זכויות אדם ואזרח, יציבות וביטחון יותר מכל מה שמציעות מדינות המזרח התיכון ואפריקה גם יחד כבר 70 שנה, מעגנת את זכותו להתקיים בצביון זה ולשאוף להגן עליו. הדבר תקף גם כאשר בוחנים זאת בהיבט של זכויות האדם.

כל מי שקרא את חוק הלאום יודע, שאינו פוגע בזכויות פרט של אזרח כלשהו, ובשום קהילת מיעוטים באשר היא. הרי ממילא מדובר בחוק יסוד אחד מתוך 14 חוקי יסוד, המשלימים זה את זה.

שוויון במישור הלאומי משמעו מדינה דו־לאומית או מדינת כל לאומיה, שתוצאתה קריסה וגלישה לעבר כאוס מדיני וחברתי נוסח סוריה, עיראק ותימן, על כל הדם והרצח המשתמעים מכך. את זה אני בטוח שגם אחינו הדרוזים אינם רוצים.

אם התיקון של גנץ יקדם מדינה דו־לאומית יהודית־דרוזית, מדובר ברעיון גרוע לא פחות. הדבר יגרור - ובצדק - דרישה להכללת המיעוט הערבי בחוק היסוד, בטענה של אפליה וגזענות. בג"ץ באופיו הנוכחי עלול לפתוח את השערים לכך.

לא מפתיע ששום ממשלה עד כה - משמאל ומימין - לא הסכימה לכלול שוויון במפורש בחוקי היסוד, מחשש לפרשנות שייתן בית המשפט לשינוי המצב הקיים. יש מקום לרעיון של חקיקת חוק יסוד: שוויון אזרחי, או חוק "בעלי ברית", המעגן את זכויות המיעוטים הלוקחים חלק בבניין הארץ. זאת לא על חשבון חוק היסוד היחיד המגן על זהותה היהודית של המדינה, ולבטח לא באמצעות החלשת זכותו של העם היהודי להתקיים כלאום במדינתו היחידה. אחרת, מדוע שבנו דווקא לכאן?

כל ראש מפלגה שישתמש בחוק הלאום כדי לקושש קולות או למען חיבוק תקשורתי, יעשה מעשה בלתי אחראי מבחינה היסטורית. כדאי שבני גנץ יקרא את חוק הלאום ויחשב מסלול מחדש.

מתן פלג הוא יו"ר תנועת "אם תרצו"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מתן פלג

הכותב הוא יו"ר תנועת "אם תרצו"

כדאילהכיר