הצרכנים החזקים משלמים פחות
בהחלט יש מקום למדדים נוספים ל"מדד המחירים לצרכן", שאינו מהווה אינדיקציה אמיתית למשקי הבית. המדד הנוכחי בודק ממוצעים של מחירים בכלל השווקים בארץ, והוא בודק ממוצע של סל קניות של מוצרים ושירותים.
זו בדיוק החולשה שלו, כמו של כל מדדי הרוחב, שאולי טובים לצורכי תכנון מאקרו, אך כמעט שלא אומרים דבר למשקי הבית. יש צורך במדדים שונים שיעקבו אחר סל המחירים הרלוונטי לרוב הישראלים שחיים בין חדרה לגדרה; יש צורך במעקב אחר סל המוצרים והשירותים של תושבי הפריפריה, של החרדים, של ערביי ישראל בכפרים וכדומה. הממוצע של כולם לא מעניין אף אחד מהם.
יש גם צורך בעידוד הציבור לצרוך בצורה נבונה יותר. מניסיון ייעוץ למשפחות אני יודע שרמת המודעות של הציבור בארץ ירודה. משפחות שמתקשות לכלכל עצמן עורכות קניות במכולות יקרות. דווקא צרכנים חזקים יותר מחפשים רשתות דיסקאונט (הוזלות). המדד הזה עשוי לסייע במודעות והוא חשוב, אך חשוב מכל להמשיך להסיר חסמי יבוא ולפעול להסרת רגולציה מעסקים, שמייקרת את כלל המוצרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.