"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי יציל את הבית היהודי שלי?

,עודכן

האירועים המבישים בישיבת מרכז הבית היהודי ביום חמישי האחרון מזכירים את הנוסע שישב על סיפון הטיטאניק הטובעת, כוס וויסקי בידו, והוא שח "אמנם ביקשתי קרח...". בסוף הערב ניתן היה לומר בוודאות שספינת הבית היהודי שוקעת, אבל האחראים לטביעתה הם חברי המרכז שמיאנו לקבל את המתווה היחיד שיכול היה להציל את המפלגה. הם סירבו להצעה להקים מועצה שתורכב מהטובים שבראשי הציונות הדתית, כדי שזו תמצא מנהיג לאחר נטישתם של בנט ושקד. בעיוורון מוחלט לקריסת התנועה, הם צווחו מול הבמה ומעליה שההצעה מפקיעה מידיהם את הכוח והסמכות. נראה היה ששיקומה, התאוששותה והכנתה של המפלגה למלחמה על עצם קיומה לקראת הבחירות הקרובות, כלל אינם מעניינים אותם. הם רצו להמשיך להתבוסס בשיכרון הכוח ובהילת רום מעמדם כחברי מרכז.

בימים כתיקונם, סביר ואולי אף ראוי להציג את מכלול הטענות הפורטות על החשש מאובדן הדמוקרטיה, ולשאוג שוב ושוב את המילה "דיקטטורה" (כפי שמאיימים עלינו בכל צעד ושעל דוברי השמאל). אבל הדבר המעניין הוא ששוחרי הדמוקרטיה הקולניים לא דרשו לקיים לאלתר בחירות מקדימות (פריימריז) בקרב המתפקדים, כמתחייב מחוקת המפלגה, אלא תבעו להשאיר את הכוח בידיהם.

על הפרק עומד הסכם עם "האיחוד הלאומי" // צילום: נעם ריבקין פנטון

בסופו של דבר זכתה ההצעה ל־61 אחוזים מהקולות, ארבעה אחוזים פחות מהסף הדרוש לשינוי החוקה. רוב חברי המרכז כלל לא הופיעו; רבים ממי שבכל זאת נכחו, הצהירו בגלוי כי יעברו למפלגתם החדשה של שקד ובנט, אך לא נמנעו מלהשתתף בהצבעה ולממש את "זכותם הדמוקרטית". בעשותם כך, העניקו את חבל התלייה לצורך פעולת ההתאבדות הקבוצתית, שאולי משרתת את האינטרס האישי שלהם, אך לא מביאה כל תועלת לתנועת הציונות הדתית.

החלופה שנותרה על השולחן היא לקיים בחירות מקדימות, וזאת כאמור בהתאם לחוקת המפלגה, שלא שונתה. אך האם ניתן להעלות על הדעת שלתחרות זו יתגייסו כעת אנשים רציניים ואיכותיים, שיהיו מוכנים להשקיע מהונם ומכוחם לצורך התמודדות חסרת תכלית במפלגה שאולי לא תעבור את אחוז החסימה, ובכל מקרה לא מציעה יותר משניים־שלושה מקומות ריאליים? חלומות באספמיא; מה גם שעל הפרק עומד הסכם עם "האיחוד הלאומי", וזאת אחרי נצחונו של בצלאל סמוטריץ', שסיכוייו לעמוד בראש הרשימה נראים כרגע סבירים ביותר.

במצב הנוכחי, "הודות" לאותם גורמים אנוכיים שסיכלו את הסיכוי לקבל סירת הצלה, ספק רב אם ניתן יהיה להעמיד בראש הציונות הדתית דמות ראויה, כריזמטית וסוחפת, שתציג תחרות משמעותית מול מפלגת "הימין החדש" של איילת שקד ונפתלי בנט, ותביא לאיחוד כוחות בימין, ברוח הדברים שפורסמו ב"ישראל היום" לאחרונה. האם יימצא הקברניט שיצליח לנווט את ספינת הבית היהודי לחוף מבטחים, מעבר לקרחוני אחוז החסימה?

מיכאל טוכפלד הוא עיתונאי "מקור ראשון"

Read this article in English

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר