"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עבודות בשבת: נחוצה מדיניות

,עודכן

זה כבר הפך לטקס קבוע: המדינה מנסה להאיץ את פיתוח התשתיות שלה ולהתאימן לקצב גידול האוכלוסייה ומספר כלי הרכב לנפש, וגוף ממשלתי נדרש לבצע עבודות תשתית בשבת. הגורמים הפוליטיים החרדיים נזעקים, אך לבסוף העבודות מתבצעות, בעיכוב כזה או אחר, לאחר מחאות וסערות תקשורתיות.

אמנם, קשה להימנע כליל מביצוע עבודות תשתית בשבת. זהו יום השבתון הישראלי, והעומס בכבישים בו נמוך. חסימת הציר באמצע השבוע תפגע באופן משמעותי בפריון העבודה.

אך הבעיה המרכזית היא היעדר מדיניות ממשלתית בנושא. לפני יותר משנה, עבר בכנסת תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, שיזמו המפלגות החרדיות בעקבות הסערות סביב עבודות הרכבת בשבת. התיקון הכניס שיקולים נוספים, ונקבע שבנוסף לרווחת העובדים וקיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשבת, יש להתחשב גם במסורת ישראל ובהשפעה על "אופי המרחב הציבורי" בבחינת מתן ההיתרים לעבודה בשבת.

אבל כשבוחנים את יישום המדיניות בפועל, אין כמעט שינוי. העבודות בגשר יהודית נקבעו מראש כך שיועסקו ארבעה יהודים בלבד בשבת, והיתר אינם יהודים. עבודות תשתית מתבצעות לרוב מחוץ לסביבת מגורים, והשפעתן על המרחב הציבורי היא זניחה. נשארנו, אפוא, עם השיקול של "מסורת ישראל".

כאן נמצאת הבעיה, אך אולי גם הפתרון. לדעת רבים, מסורת ישראל כוללת הקפדה על האופי המיוחד של השבת כיום מנוחה. גם לדעת חלק ממקימי המדינה ומההוגים החשובים בציונות, השבת היא ערך לאומי. אך יוזמי הסעיף "מסורת ישראל" התכוונו לשבת הדתית־ההלכתית. כיצד, אפוא, ניתן לקיים עבודות תשתית כלשהן בשבת?

כך נוצר פער אבסורדי בין מושג עמום בספר החוקים מול הצורך בעבודות תשתית. האם קיים פוליטיקאי שיתמוך בגלוי בהשבתת נתיבי איילון ביום עבודה רגיל, ויהיה מוכן לשלם על כך את המחיר הפוליטי? רובם מבינים שהדבר לא יתקבל בברכה בקרב בוחריהם, והם נותרים במבוכה כשהנושא עולה לסדר היום.

אך מבוכה זו יכולה להוליד תפנית חיובית. נכון להיום, אין מדיניות ממשלתית סדורה בכל הנוגע לגבולות הגזרה של עבודות בשבת. לא רק בהיבט של עבודות תשתית, גם בתחומים אחרים. מה לגבי עבודתם של פקחי רשות הטבע והגנים? המשטרה הירוקה? מפעלי התעשייה הלאומיים? האם יש הגדרה המאפשרת את הרחבת המושג "פיקוח נפש" גם לעבודות תשתית? אין כמעט דיון מהותי בשאלות אלו, וכתוצאה מכך אין מדיניות.

אולי הכנסת סעיף "מסורת ישראל" תשמש כזרז לגיבוש מדיניות מסודרת. אחרת, נמשיך לראות מריבות מתוקשרות על כל עבודת תשתית קטנה, שכנראה משרתות חלק מהפוליטיקאים. והשבת - כערך לאומי מאחד ומשותף - תמשיך להישחק.

תני פרנק הוא ראש תחום דת ומדינה ב"נאמני תורה ועבודה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר