"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תחרות בקמפוסים למען ישראל

תחרות בקמפוסים למען ישראל

גלית פלג
, עודכן

לפני שבועיים, ביום הנשיאים, העמידו סטודנטים יהודים שולחן ברחבה המרכזית של הסיטי קולג בניו יורק. "בסך הכל תכננו פעילות נחמדה שכוללת הצגה של מה שאמרו נשיאי עבר לדורותיהם על מדינת ישראל", אמרו. מה שהסטודנטים היהודים לא ידעו מראש, זה שפעילים אנטי ישראלים מטעם ארגוני הסטודנטים למען פלשתין והקול היהודי (ארגון יהודי אנטי ישראלי - ג.פ.) הזמינו את העמדות שסביבם, רק כדי לעמוד שם ולצווח ולמחות נגדם. "הם לא הכינו שום פעילות למעט אותה בריונות מאורגנת שמטרתה להפחיד אותנו בתוך הקמפוס שלנו", סיפרו הסטודנטים.

השבוע פגשתי את הסטודנטים הפעילים למען ישראל, שציינו גם כי סטודנטים יהודים ואף ישראלים, מסתירים את מוצאם ואת תמיכתם בישראל בגלל האיומים בקמפוס. העדויות הללו נוספות למהלכים עליהם אנו שומעים חדשות לבקרים, כגון קריאות של ארגוני סטודנטים לחרמות על ישראל. קריאה, שלרוב אגב, אינה נתמכת על ידי הנהלת המוסדות, אך אין ביכולתה לעצור את המהלכים שמתקבלים מצד הגופים שמנוהלים על ידי הסטודנטים.

באווירה זו, ובמקביל לפעולות נוספות שנוקטים ארגונים יהודים בצפון אמריקה בשיתוף עם ממשלת ישראל, נולד לפני ארבע שנים הקמפיין של "תחרות הסטודנטים" .

הקונסוליה הישראלית בניו יורק יזמה את הקמפיין, שמיושם בשיתוף עם הקונגרס היהודי העולמי במטרה לעודד סטודנטים בכמה שיותר קמפוסים לפעול למען ישראל באופן יצירתי ורלוונטי. כולנו יודעים מה אנחנו רוצים לספר על ישראל, האתגר האמיתי הוא להביא את הקהל הרחב בקמפוס להתעניינות והקשבה. ומי יודע מה רוצים הסטונדטים טוב יותר מאשר הסטודנטים עצמם?

באוקטובר יצא קול קורא לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים להגיש הצעה למיזם אותו יצטרכו ליישם במהלך שנת הלימודים הבאה. כל הצעה נבחנה על ידי קבוצת מומחי הסברה, ומתוכן נבחרו הטובות ביותר. במהלך החודשים הבאים עבדו מנטורים עם הסטודנטים כדי לשפר את התוכנית ולבנות מצגת לקראת אירוע הגמר הגדול.

ביום חמישי האחרון התקיים בניו יורק אירוע הגמר של תחרות הקמפוסים לשנת 2019. האירוע הזכיר קצת במבנהו את תוכנית הטלוויזיה "הכרישים". לפחות אווירת המתח ורצינות ההכנות של הסטונטים היו דומים: הצוותים הציגו את המיזמים שלהם לפאנל של חמישה שופטים, בנוכחות קהל, שגם לו יש חלק בבחירת הצוות המנצח.

בין יתר הקריטריונים שנמדדו, היאְ יכולת המיזם להיות מועתק לקמפוסים נוספים. השנה הציגו בגמר ארבע אוניברסיטות ממדינת ניו יורק: NYU, קולומביה, סטוני ברוק וברוך קולג' שמשתייך לאוניברסיטה העירונית של ניו יורק CUNY.

הצוות הזוכה מברוך קולג' הציג מיזם שמטרתו להכיר לסטודנטים בקמפוס את ישראל דרך סדרת פעולות על בסיס שת"פ בין סטודנטים בוגרי צה"ל לבין סטודנטים אמריקנים וטרנים של צבא ארה"ב והמארינס. המציגים היו שובל, סטודנטית ישראלית ששירתה בצה"ל ואבריאו, סטודנט אמריקני לא יהודי ששירת במארינס. הצלחת המיזם מבוססת על היחס המיוחד שמקבלים וטרנים בארצות הברית ללא מחלוקת בין המפלגות הפוליטיות, ועל העובדה שבכל אוניברסיטה ציבורית קיימת מחלקה שקולטת ומלווה וטרנים בקמפוס.

מנכ"ל הקונגרס הלאומי היהודי, רוברט זינגר, העניק לזוכים את הפרס בסך של 5,000 דולר ליישום המיזם (שיפוקח במהלך השנה על ידי נציגי הקונסוליה והקונגרס. ואילו שלוש הקבוצות הנוספות שיזמו אף הן קמפיינים ראויים, קיבלו מענק בשווי 2,500 דולרים כל אחת, ליישום ההצעות שהציגו בקמפוסים שלהן.

קמפיינים שזכו בשנים עברו וכבר יושמו, כללו תערוכה נודדת בנושא "הפנים של ישראל" שכללה צילומים של ישראלים ואירועים סביב המרקם המיוחד של החברה הישראלית, סימפוזיון בנושא מים שהצליח ללכד סביבו מאות סטודנטים שמתעניינים בנושאי איכות הסביבה ודרך כך שמעו על תרומתה הגלובלית של ישראל. מיזם נוסף שיושם ב"ייל" כלל דיון בנושא הסכסוך, שקדם לו סמינר הכנה, שבו כל קבוצה בקמפוס התבקשה לייצג את הצד השני.

גלית פלג היא דיפלומטית במשרד החוץ, מנהלת המחלקה לדיפלומטיה ציבורית וקשרי אקדמיה בקונסוליה הישראלית בניו יורק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...