"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כתב החשדות לא חידש דבר

כתב החשדות לא חידש דבר

אסף רוזנברג
, עודכן

במסמך החשדות שפורסם לפני כשבוע וחצי, מפורטים שמות כל הפרקליטים והעוזרים המשפטיים שעסקו בבחינת חומר הראיות ובגיבוש חוות הדעת בתיקי החקירה נגד רה"מ.

מעניין להשוות זאת להמלצת המשטרה, שנמסרה בקול אחד, ללא פירוט עמדותיהם השונות של עשרות החוקרים. ייתכן שהדבר נובע מכך שהמשטרה היא ארגון היררכי, שבו עמדת המפקד היא עמדת הארגון, ודעות אחרות לא מתפרסמות.

היועמ"ש הדגיש, במידה של גאווה, שבחר לפרסם את עמדותיהם של כלל חברי הצוות לאור עקרון חופש הדעה והמחשבה בפרקליטות ובלשכתו. לכל אדם יש שם ודעה, וראוי שיקבל במה. וכך, מסמך ההמלצות מפרט שמות של 29 פרקליטים, ולכל פרקליט עמדה ביחס לכל אחד משלושת תיקי החקירה. בחישוב פשוט – 29 כפול 3 = 87 דעות. עקב עומס הדעות קשה לזהות את עמדתו המדויקת של היועמ"ש בכל אישום.

תוצאה אחת השיג היועץ בוודאות - מגוון רחב של דעות מצד בכירי הפרקליטות ומשרד המשפטים מאפשר ליועץ למצוא עיגון ותמיכה בעמדתו, בכל החלטה שלא יקבל, עתה ובהמשך ההליכים. יתרה מכך, הדבר הקל על היועץ לדחות את המלצת פרקליט המדינה, האמון על אכיפת החוק הפלילי על כלל האזרחים (למעט ראש הממשלה).

קשה ליישב בין הצהרותיו של היועץ, שמשך את הטיפול בתיקי ראש הממשלה, בדבר השוויון בפני החוק: בעוד בענייני כלל הציבור פרקליט המדינה מקבל את ההחלטות על פי אמת המידה שלו, ההחלטה בעניינו של רה"מ מתקבלת על ידי היועץ, על פי אמת מידה שונה.

נראה שכדי לטשטש את הפער שבין עמדת פרקליט המדינה לעמדת היועץ, כלל מסמך ההמלצות פירוט רחב, ואף מתיש ומבלבל, של כל פרקליט ופרקליט בצוות. צוות מכובד זה הפיק מסמך עב כרס, שהעיון בו מלמד כי למעשה, אין בו כל חדש.

מיולי 2016 ועד סוף פברואר 2019 ישב אותו צוות מאות שעות ועמל רבות עד לרגע שבו נודע כי היועץ צפוי לפרסם החלטתו. ראש הממשלה ושאר החשודים בתיקים עצרו נשימתם. כמוהם כל הציבור. השעות נקפו, והמסמך טרם נשלח לראש הממשלה. פרשני המשפט הסבירו שעמלים על כל אות ותג.

ואז, ביום חמישי בערב, לקראת עיתוני סוף השבוע ובזמן צפיית השיא, פרץ לשידור הפרשן המשפטי של ערוץ 13 עם המסמך המדובר. במהרה התברר כי אין במסמך דבר שלא נשמע קודם לכן על ידי הכתבים הפוליטיים והמשפטיים. לא היו נושא או עמדה שלא הודלפו חודשים וימים טרם הפצת החלטת היועץ. מאמצי העיתונאים לעורר דרמה ולטעון כי נשמטו לסתותיהם למקרא המסמך, לא היו אמינים. אפילו ראש הממשלה לא היה צריך לעדכן את הנאום שהוכן מראש. סרטוני התעמולה של הליכוד כבר יצאו בבוקרו של אותו יום.

וכך, במשך יממה, התרוצצו הפרשנים אשר להם הודלפו הראיות והדעות לאורך שנות החקירה בין האולפנים השונים, תוך שהם מרעיפים מחמאות מקיר לקיר על צוות הפרקליטים והמשפטנים. וחקירת ההדלפות? אין סיבה לדאגה. כאשר מסמך החשדות של היועץ מפרט את שמות 29 שותפי הסוד, אין חשש שההדלפות ייחקרו. זה מספר מספיק גבוה כדי לחסום כל אפשרות לבדיקה או לחקירה משמעותית.

עו"ד אסף רוזנברג שירת כממונה על המשמעת בשירות המדינה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...