פיצול קולות בקלפי: זה אפשרי

אצל רבים מאיתנו כרוכה ההחלטה בעד מי להצביע בקלפי בלבטים קשים: מעדיפים מפלגה קטנה, אבל מפחדים שאחותה הגדולה לגוש תשב באופוזיציה; חוששים שקולנו "יתבזבז" על מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה; קרועים בין מפלגה המייצגת את המגזר שלנו, אבל מזדהים עם המצע של מפלגה אחרת; או סתם מתלבטים בין שתי מפלגות קרובות. במקרים שכאלה, בוחרים רבים היו שמחים להקצות חלק מקולם למפלגות שונות.

הצבעה בקול מפוצל יכולה להשפיע דרמטית על תוצאות הבחירות. נניח, לדוגמה, מצב דמיוני: בבחירות מתמודדות שתי מפלגות - אל"ף ובי"ת. כל הבוחרים מעוניינים לפצל את קולם, ולתת 51 אחוזים מקולם למפלגת א', ו־49 אחוזים למפלגת ב'. לו היו מאפשרים הצבעה בחלקי קולות, מפלגת א' היתה זוכה ב־61 מנדטים ואילו מפלגת ב' היתה זוכה ב־59. אבל במצב שבו לא היה אפשר לפצל, היתה מפלגת א' זוכה בכל 120 המושבים בכנסת.

אמנם, טרם נערך סקר הבוחן את חלוקת המנדטים בשיטת הצבעה שכזו, אבל אם יותר לכל בוחר לפצל את קולו בין רשימות שונות, כיצד תצביעו?

הדיון תיאורטי לכאורה, שכן הדעה הרווחת היא שלשם כך נחוצים מכונת הצבעה משוכללת, וכמובן שינוי בחוק. אבל מבחינה מעשית, הבוחר המעוניין בכך יכול לעשות זאת כבר בשבוע הבא.

איך עושים זאת? הכינו פתקים עם אותיות הרשימות שביניהן אתם מתלבטים, כשמספר הפתקים של כל רשימה מייצג את החלק היחסי שברצונכם להעניק לה. למשל, כדי לתת שני שלישים למפלגה א' ושליש למפלגה ב', הכינו שני פתקים עבור א' ופתק אחד עבור ב'. כעת עצמו את העיניים, ערבבו היטב את הפתקים ושלפו פתק אחד: זו המפלגה שבה תבחרו גם בקלפי.

נשמע מוזר? מבחינה מתמטית, אפשר להוכיח עד כמה מהימנה השיטה. אפילו עם מספר בוחרים קטן, מספר הפתקים שיוכנסו לקלפי עבור הרשימות השונות ישווה כמעט בדיוק לתוצאה שהיתה מתקבלת לו שולשלו לקלפי חלקי פתקים וסוכמו השברים.

כן, אם כל אחד יגלה משמעת עצמית ויצביע למפלגה ש"עלתה בגורל", תתקבל תוצאה קרובה מאוד לתוצאה שהיתה מתקבלת לו היתה נהוגה בישראל שיטת הצבעה מפוצלת. בוחרים שמעוניינים בשיטה כזאת, אינם צריכים להמתין לשינוי רשמי בשיטת ההצבעה או לתיקון חוק הבחירות; אפשר ליישמה כבר עתה.

לבסוף, חשוב לזכור שההגרלה היא רק דרך טכנית לבטא את רצון הבוחר בעזרת פתק יחיד בקלפי. היא אינה תחליף לאחריות הדמוקרטית של כל אחד ואחת מאיתנו: להכיר את מצעי המפלגות ומועמדיהן, להתלבט, לדון ולקבל החלטה לאיזו מפלגה (או יותר) להצביע, בדיוק כפי שאנחנו מצפים מנציגינו בכנסת ובממשלה.

פרופ' יצחק (צחי) בירק הוא חוקר ומרצה בטכניון