"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מרדף בלתי פוסק נגד רעיון עולמי

מרדף בלתי פוסק נגד רעיון עולמי

גדי חיטמן
, עודכן

סדרת הפיצוצים בכנסיות ברחבי סרי לנקה, שאותה ייחסה תחילה הממשלה לארגון המקומי "ג'מאעת אלתוחיד" (קבוצת האיחוד, קרי - אמונה באל אחד) ומאוחר יותר נטל עליה ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) אחריות - היא תזכורת כואבת למערב כי המאבק בינו לבין האסלאם מבית מדרשו של הג'יהאד העולמי לא תם.

בודהיסטים, נוצרים, יהודים, שיעים ואפילו סונים שאינם הולכים בדרך שהמדינה האסלאמית ביקשה להנחיל, מהווים יעד קבוע לפגיעה. כך היה בעבר וכך יהיה גם בעתיד. הסיבה לכך פשוטה בתכלית, עד שמי שקורא את דברי אותם ארגונים מתקשה להאמין שזה כך. העולם, על פי תפיסה זו, מחולק לשני מחנות המכונים בערבית־אסלאמית: "דאר אלסלאם" (בית השלום) ו"דאר אלחרב" (בית המלחמה). ולכן כפועל יוצא מכך, כל מי שאינו משתייך למחנה הנכון, הוא בבחינת כופר ודינו - מיתה.

סרי לנקה כבר חוותה בעבר סדרת פגיעות מצד "ג'מאעת אלתוחיד" כנגד מנזרים של בודהיסטים, אך סדרת הפיגועים האחרונה מכניסה אותה לרשימה של מדינות לא מעטות שחשו את נחת זרוען של אל־קאעידה ואחר כך המדינה האסלאמית. כך היה בארה"ב, בבלגיה, בצרפת, באיטליה, באנגליה וגם בטורקיה (המוסלמית) והרשימה עוד ארוכה. סביר כי הבחירה בסרי לנקה היתה רנדומלית והתבססה על שילוב בין היתכנות לבין בשלות מבצעית. זו התאפשרה, בין היתר, מהגעתם למדינה של בוגרי המדינה האסלאמית מעיראק ומסוריה, לאחר שהמסגרת הארגונית של מדינה זו התפרקה. אלו הביאו עימם את הידע ואת הניסיון שצברו במהלך שנות לחימה נגד הכופרים וביקשו להפיץ את בשורת האסלאם הנכון, בראייתם. הדרך לעשות זאת, על פי התפיסה הסלפית־ג'יהאדית, היא באמצעות אלימות כנגד כל כופר באשר הוא.

ארגוני המודיעין בעולם כולו צפו את האפשרות שהרעיון להשליט ח'ליפות מוסלמית בעידן המודרני ימשיך לקסום לאלפי צעירים (וצעירות) שחיו במסגרת המדינה האסלאמית עד להתפרקותה. מכאן, שהם מרכזים מאמצים להתחקות אחר אותם בוגרים שהתפזרו לכל עבר וביקשו להמשיך את הפצת הבשורה בדרכים אלימות. היכולת לעקוב אחר אותם מחבלים מורכבת יותר בעידן המודרני, בשל יכולתם לתקשר באמצעות תוכנות הצפנה הקיימות ברשתות החברתיות.

לסיפור זה יש גם מרכיב נוסף והוא העולם המערבי, המורכב ברובו המכריע מנוצרים. בין אלו יש גם מי שחושב שהדרך להילחם באותו אסלאם קיצוני היא שימוש באלימות נגדית. כך, למשל, היה לאחרונה בניו זילנד, כאשר ברנטון טרנט, אזרח אוסטרלי, טבח ב־50 מתפללים מוסלמים. מה שטרנט לא הביא בחשבון הוא שבוגרי אל־קאעידה ודאעש יהיו מוכנים למות למען האל וימשיכו לחפש יעדים לפיגוע, משום שיעדם הוא להעניש את הכופרים. דאעש אכן הודיע שהפיגועים בסרי לנקה באו בתגובה לטבח בניו זילנד, ובהחלט יש להביא בחשבון פיגוע תגובה של נוצרי נגד מסגד, וכך יימשך מעגל הדמים.

במבט קדימה, חשוב לזכור כי חרף הצלחות מרשימות של ארה"ב לפגוע ברבבות לוחמי ג'יהאד בשני העשורים האחרונים, ולמרות המערכה המוצלחת לחיסול דאעש, רעיון הג'יהאד חי ומבעבע. הוא יכול להופיע בכל מקום על אדמת "הכופרים", גם בישראל. מלאכת הסיכול שלו סיזיפית ולעיתים מתסכלת, אך לנוכח העובדה כי מדובר במרדף בלתי פוסק נגד רעיון עולמי שמחלק את העולם לשניים, לשיטת ארגוני הטרור ("אנחנו צודקים והכופרים טועים"), אין דרך אחרת זולת הצטיידות בסבלנות ובכלים המתאימים למזעור הנזקים למינימום.

הכותב הוא מרצה במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת אריאל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדי חיטמן

הכותב הוא מרצה בכיר במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל

Load more...