ה"ניו יורק טיימס" לא באמת התנצל

במהלך סוף השבוע ספג ה"ניו יורק טיימס" ביקורת קשה, לאחר שפרסם קריקטורה בעלת ניחוח אנטישמי במהדורה הבינלאומית שלו ביום חמישי שעבר. הקריקטורה, הנראית כלקוחה מהתעמולה הנאצית, הציגה את נשיא ארה"ב טראמפ כאיש עיוור חובש כיפה, האוחז ברצועה של כלב נחייה המוליך אותו, בדמות בנימין נתניהו.

את החרפה שבפרסום אי אפשר למחוק, אבל אפשר לגמד. זה מה שעשו כמה כלי תקשורת ישראליים, כשדיווחו שעורכי העיתון האמריקני התנצלו על הפרסום הפוגעני. ב"הארץ" דווח כי "ה'ניו יורק טיימס' פרסם קריקטורה עם מאפיינים אנטישמיים - והתנצל". גם ynet וגם "ישראל היום" דיווחו על "ההתנצלות".

אלא שאנשי ה"ניו יורק טיימס", עד אתמול, לא הצליחו להתנצל על פרסום האיור הגבלסי, כי אם רק לאחר לחץ כבד, כנראה בעקבות הירי בבית הכנסת בסן דיאגו. מה שעשו עד ההתנצלות אתמול היה פרסום הודעה לקונית "מטעם העורך" (An Editor's Note), שהודתה שהקריקטורה מכילה "דימויים אנטישמיים" ושמדובר ב"שיקול דעת לקוי". ההודעה הראשונה לא הכילה כל התנצלות, בקשת סליחה או הבעת חרטה, כראוי לגודל החרפה. ושיהיה ברור, כשאנשי ה"ניו יורק טיימס" עושים טעות ונחשפים בקלונם - אם ברצונם באמת להתנצל על דברים שפרסמו, הם בהחלט יודעים לעשות זאת. הנה כמה דוגמאות:

כשב־2017 נכתב בעיתון הניו־יורקי ש"הורות היא בבסיסה עבודה של נשים" - הודיע הכתב שהוא "מצטער, מצטער, מצטער", ועורך המוסף הודיע שהכתבה היתה "רעיון גרוע" ושהוא "מתחרט עליה". לאחר שה"טיימס" פרסם תמונות של גופות הקורבנות במתקפה בניירובי בינואר השנה, הודיעה כתבת בכירה: "אני מתנצלת בשם ה'ניו יורק טיימס' על גרימת זעם ויגון עקב התמונות שפרסמנו".

הלאה. לאחר שהעיתון קישר בין אורח החיים של סטודנטים מאירלנד לתאונה שהובילה למותם של שישה מהם בברקלי, הוא הודיע: "מעולם לא התכוונו להאשים את הקורבנות ואנו מתנצלים אם יצרנו את הרושם הזה". כשבתשבץ שפרסם העיתון הופיעה מילה פוגענית כלפי הקהילה ההיספנית, הודיע העורך, הוא ולא הודעה מטעמו: "אני מתנצל". לאחר שהגרסה הבינלאומית של העיתון פרסמה קריקטורה שלעגה למשימת החלל (המוצלחת) של הודו להקיף את מאדים, הודיע העורך: "אנו מתנצלים בפני הקוראים שנפגעו".

אלו רק כמה דוגמאות מייצגות מהשנים האחרונות. הנקודה ברורה: כשב"ניו יורק טיימס" רוצים להתנצל, הם יודעים כיצד לעשות זאת. אך עד אמש, הם לא התנצלו על הקריקטורה האנטישמית הנוראה שפרסמו בחמישי. אם כך, מה הדחף של אנשי תקשורת ישראלים לטעון שהם כן התנצלו?

שלומי בן מאיר הוא חוקר בארגון ביקורת התקשורת "פרספקטיבה"