"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צפיפות: קמ"ר לכל חתול מבטיח שגשוג?

צפיפות: קמ"ר לכל חתול מבטיח שגשוג?

טל גלעד
, עודכן

מדי פעם מסתבר שאנו ניצבים לפתחו של אסון נוראי חדש שממנו כולנו נמות מיד כמו זבובים. אם ניצלנו מעליית פני הים בשני מטר, מהחור באוזון, ממחלת הסארס, מעידן הקרח החדש, מהחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה ומקרינת הטלפונים, תמיד יש במחסן שד דמוגרפי כלשהו. פעם איימו שהערבים ייהפכו לרוב עד שנת 2000 (אה, רגע, זה כבר עבר; אז 2030), ועכשיו זו הצפיפות בין גוש דן לירושלים בעוד 20־30 שנה, שתהפוך את חיינו לגיהינום: פקקים איומים, תחרות קשה על כל מקום עבודה והתרסקות כלכלית.

מיזם בשם ״ישראל 2048 - עתיד משותף״ יוצא לדרך עם תכנית לפיזור הגיוני יותר של האוכלוסייה ולפיתוח מרכזים בנגב ובגליל. נעזוב לרגע את השאלה למה הגולן, שומרון ויהודה נעדרים מהתמונה. היוזמה לפזר את האוכלוסייה וליצור מרכזי תעסוקה ובילוי נוספים, היא ברוכה. למען האמת, נראה שישראל בדרך לזה. כבר כיום, יש ערים שבהן אזורי התעשייה הם הרבה יותר ממוסכים ושווארמה. מרכזי טכנולוגיה גבוהה, בנייני משרדים, מתחמי קניות ובילוי ועוד מוקמים לרוב בערי הפריפריה. תל אביב היא עדיין המרכז, אך כבר לא מוכרחים לנסוע אליה בשביל כל דבר.

מעבר לכל זה, כדאי להבין שבניגוד למה שהרגילו אותנו לחשוב, אין שום תואם בין צפיפות לבין מצב כלכלי גרוע. נעיף מבט אל המדינות והיישויות הצפופות בעולם. בין 30 הראשונות, הרוב דווקא הסתדר יפה. בראש הרשימה מקאו, מונקו, סינגפור, הונג קונג וגיברלטר. כפיים. בהמשך אפשר למצוא את בחריין, מלטה, קוריאה הדרומית, טאיוואן, הולנד, בלגיה. גם אנחנו במקום די גבוה. אמנם, גם בנגלדש והודו שם וגם הרשות הפלשתינית (דיווח מפוקפק, הרשות הפלשתינית מדווחת על מספר תושבים מוגזם מאוד) - אבל אלה יוצאי הדופן. רוב הצפופונים חיים מצוין.

מקרה? נבדוק את תחתית הרשימה; אלה שיש להם קמ״ר לכל חתול. נכון, גם קנדה ואוסטרליה נמצאות שם, והן גומרות את החודש בלי בעיה. אבל הן יוצאות הדופן. השמות האופייניים לתחתית הם: מונגוליה, נמיביה, סורינם, לוב, מאוריטניה, הרפובליקה של מרכז אפריקה וכיו״ב. מדינות עם צפיפות אפסית, ולא בדיוק כאלה שאתה מחפש נואשות סבא שנולד שם, כדי שיסדרו לך אשרת עבודה. כלומר, אם יש בכלל קשר כלשהו בין מצב כלכלי לצפיפות אוכלוסייה, הוא הפוך ממה שנדמה.

מצב כלכלי גרוע של מדינות, כמו אצל אנשים, הוא פעמים רבות תוצאה של עצלנות, שחיתות, חוסר כישרון, חוסר יוזמה וחוסר השכלה; וכמובן, אי נשיאה באחריות והאשמת האחר. אולי ראוי להוסיף נתון אובייקטיבי פשוט ביחס למדינות מעוטות אוכלוסייה, והוא שאם אין לך מספיק אנשים לעבוד ולסחור איתם, יותר קשה להרוויח כסף. כדי להמחיש זאת בפשטות: אם אתה גר בבניין בן מאה דיירים, או בנין בן ארבעה דיירים - באיזה מהם יש סיכוי טוב יותר להרוויח כסף אם תיפתח פיצוציה בלובי? לא הצפיפות תהרוג אותנו. המתכון להצלחה הוא בד"כ, הרבה אנשים מוכשרים ויוזמים הנמצאים במקום אחד. עובדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...