"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיקום מפלגת העבודה: שחזור ואחזור יכולות העבר

,עודכן

בדיונים המתקיימים לאחרונה בקבוצות ווטסאפ שונות של מפלגת העבודה, שבהן אני חבר, בעיקר בשל נוסטלגיה וחברות אישית, הנובעות מהעובדה שכיהנתי כדובר המפלגה בשנים 1992-99 תחת יושבי הראש רבין, פרס וברק - השיח בקבוצות אלו עוסק במצבה של המפלגה.

הפתרון למצבה הנוכחי של העבודה נוגע בחיי בימים אלו: הימצאותי בעיצומו של תהליך שיקום מאירוע מוחי שבו לקיתי ובעיסוקי הנוכחי כדובר המועצה לשימור אתרים.

מפלגת העבודה, להערכתי, זקוקה לשיקום פוליטי ולשימור ערכים. מילות המפתח בשיקום הן "שיחזור ואחזור" יכולות עבר.

מפלגת העבודה זקוקה לשחזור ואחזור בשל היותה בית פוליטי לכל קבוצה אתנית המרכיבה את החברה הישראלית: עולים, מיעוטים, שומרי מסורת וכיוצא בזה.

בנוסף, המפלגה זקוקה אף לשימור ערכים. אותם ערכי יסוד שהביאו לה את אמון הציבור. לזכור את היותה המפלגה של המדינה, מפלגה פטריוטית שמזוהה עם כל סמלי המדינה.

הרי שנים רבות בעת הנפת דגל המדינה, ראו רוב האזרחים בעיני רוחם את דמותו של מנהיג מפא"י בן גוריון ואת מפא"י כאילו הם מתנוססים על הדגל - מבחינתם, כל מה שטוב במדינה וכל הישגיה היו מזוהים עם תנועת העבודה.

ואת יכולותיה אלו מן העבר, מפלגת העבודה צריכה וחייבת לשחזר ולאחזר, ולהתאימם לטרמינולוגיה המודרנית והעכשווית.

שלושה נושאים עמדו בראש סולם הערכים של המפלגה בעבר: ביטחון, התיישבות ושוויון חברתי.

לא הצבת גנרל בראש הרשימה, אלא הצבת הביטחון האישי והלאומי בראש סולם העדיפויות הלאומי. מדובר במתן תחושה לציבור כולו שהביטחון בראש מעייני בכירי העבודה.

גם נושא ההתיישבות חייב לעבור שימור, תוך התאמה למציאות היום-יום - משמע הצבת יעדים לאומיים שילהיבו ויסחפו את הדור הצעיר. היום, את ההתיישבות יכולה ואף צריכה להחליף - חדשנות.

שוויון חברתי מודל 2019 אינו רדיפת עשירים, אלא בניית כלכלה שמאפשרת לכל אחת ואחד לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו, וכן דאגה שרווחי ההייטק והגלובליזציה יגיעו לכולם ולא רק לשכבה קטנה ומצומצמת בחברה.

זהו שימור ערכים. זו צריכה להיות שאיפתה של מפלגת העבודה.

בשיקום המאמץ צריך לבוא באחזור יכולות עבר מוכחות, לחזור להיות בית פוליטי שמשמעותו אפשרות קידום אמיתית ושילוב של ערביי ישראל, עולים ומסורתיים.

פעם "העבודה" הייתה הבית הפוליטי של כולם. היא לא דחקה מקרבה ציבורים שלמים מתוך מחשבה מוטעית, שמתן מקום ברשימה לכנסת בבחירות בין כמה אלפים בודדים של חברי מפלגה, יביא מענה לאותו ציבור. כלומר, החשיבה השגויה שאם חברי המפלגה ברמת אביב יבחרו את בן המיעוטים ברשימה - בשרביט קסם ינהרו הערבים והדרוזים בן רגע לקלפיות להצביע "אמת".

ולבסוף חזרה לעבר שבו הרשימה הורכבה מנציגי קבוצות באוכלוסייה, שפועלות כל השנה למען הציבור, ולא רשימת ידוענים שנבחרים לפי כמות ההופעות בטלוויזיה.

זהו השיקום האמיתי של המפלגה - שיקום מהלב – שמשמעותו, כפי שאני למד בימים אלו, הוא החזרת יכולות עבר ואף שיפורן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר