"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם יפן תתווך בין איראן לארה"ב?

האם יפן תתווך בין איראן לארה"ב?

נירית אופיר
, עודכן

על פי גורם ממשלתי ביפן, ראש ממשלת מדינת השמש העולה, שינזו אבה, צפוי להיפגש עם המנהיג העליון של איראן, אייתוללה חמינאי ועם הנשיא רוחאני באמצע החודש. יהיה זה ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלה יפני מאז 1978. מטרת הביקור היא לתווך בין איראן לארה"ב ולהקל את המתיחות שעלולה להידרדר למלחמה. הנשיא טראמפ, כך נראה, תומך במאמצי התיווך היפניים.

היחסים הדיפלומטיים בין איראן ליפן נוסדו ב־1929, ולמעט במהלך מלחמת העולם השנייה, שמרו המדינות על יחסי ידידות. עם זאת, על פי סקר של ה־BBC World שנערך ב־2012, רק ארבעה אחוזים מאזרחי יפן ראו את איראן באור חיובי; 52 אחוזים הביעו דעה שלילית על משטר האייתוללות. על פי סקרPew Global Attitudes שנערך באותה שנה ביפן, 61 אחוזים תמכו ב"עיצומים קשים", אך 49 אחוזים הצהירו כי הם מקבלים את איראן עם יכולות גרעיניות - שיעור גבוה יותר מבכל מדינה אחרת. בדצמבר 2018 הכריז משרד החוץ היפני על הסמל הרשמי של יום השנה ה־90 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. בסמל, שאומץ על ידי שתי הממשלות, מופיעים הדגל הלאומי של איראן והדגל הלאומי של יפן על רקע פריחת הדובדבן, אות לשגשוג ולהידוק היחסים בין השתיים.

מדיניות החוץ של יפן כלפי איראן היא סובלנית ועקבית. יפן משקיעה באיראן כדי להבטיח אספקת אנרגיה אמינה; היא מייצאת אליה מכוניות ומוצרי חשמל, ומייבאת ממנה ​​מוצרי נפט ומוצרים פטרוכימיים. היקף הסחר השנתי בין שתי המדינות עומד על 11 מיליארד דולר.

ארה"ב רואה ביפן אחת מבעלות בריתה ושותפותיה הקרובות. יפן, מצידה, היא אחת המדינות היותר פרו־אמריקניות בעולם. נראה כי המעצמה המזרח־אסיאתית השכילה לנווט במשך שנים בין ארה"ב לאיראן; אך האם היא תצליח לגשר במקום שמדינות אחרות כגון כוויית ועומאן נכשלו? בניגוד למדינות מערב אירופה, שתפסו צד והפכו למתווכות לא־רלוונטיות (לא רק במשבר עם איראן, אלא גם בסכסוך הערבי־ישראלי), יפן נהנית מיתרון נוסף: היא לא סונית, מן הסתם, ולכן אינה נתונה ללחצי ערב הסעודית, ומעל לכל אין לה בעיות עם אוכלוסייה מוסלמית מבית.

על מנת לבסס את תפקידה כמתווכת יציבה ומקובלת בבניית הסדרים בינלאומיים, יפן תהיה חייבת לשמור על קו עצמאי ולזכות באמונם של האיראנים, האמריקנים וגוש הקואליציה הסעודית - ולא פחות מכך, גם באמון מדינת ישראל, שהיחסים עימה הולכים ומתהדקים בשנים האחרונות.

ד"ר נירית אופיר היא עמיתת מחקר במרכז עזרי לחקר המפרץ באונ' חיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...