"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כיצד להילחם על קולות העולים

כיצד להילחם על קולות העולים

אלון קיסר
, עודכן

לפי הערכות שונות, דוברי רוסית בישראל מהווים כיום אלקטורט בן 14־17 מנדטים. לכאורה, בבחירות הקרובות צפוי מאבק עיקש על הקולות האלה, במיוחד בין הליכוד לישראל ביתנו. בבחירות האחרונות, מפלגתו של ליברמן נשענה בעיקר על הרחוב הרוסי, ואם הליכוד יצליח להעביר חלק מקולות קהל היעד אליו, ישראל ביתנו אכן עלולה להיות בבעיה.

עם זאת, המשימה למשוך את הקולות לא תהיה קלה. אחרי הזנחה של שנים, טיפוח היחסים הפתאומי בין הליכוד לעלייה של שנות ה־90 מברה"מ לשעבר כ־100 יום לפני הבחירות, לא נראה רציני. ססמאות ריקות מתוכן לא תעזורנה. מדובר בקהל אינטליגנטי, הדור הראשון והשני של עולים, שעדיין סובל מבעיות מבניות שטרם נמצא להן פתרון.

מדובר ב־3 סוגיות עיקריות. הראשונה - סוגיית הפנסיות. רוב העולים הגיעו בגיל מאוחר יחסית ולא צברו מספיק ותק כדי להרשות לעצמם לצאת לפנסיה ולחיות בכבוד. הסוגיה השנייה (הקשורה לראשונה) - בעיית הדיור. גם הדור השני של העולים מתקשה לרכוש דירה. דור ההורים נזקק לעיתים לסיוע כספי של ילדיהם בגלל הפנסיות הנמוכות.

סוגיה שלישית קשורה ליחסי דת ומדינה. עולים רבים מברה"מ לשעבר, שנרדפו שם וסבלו מאנטישמיות בשל יהדותם, גילו בישראל כי הם אינם נחשבים יהודים ע"פ ההלכה, או שאינם יכולים להוכיח כי הם יהודים בשל חוסר מסמכים (רובם הושמדו או אבדו עוד במלה"ע השנייה). מכאן נובעות 3 בעיות עיקריות: הראשונה - בעיית הגיור. כיום תהליך הגיור היחידי המוכר ע"י הרבנות ומשרד הפנים, הוא תהליך מייגע שאינו מותאם אישית למתגיירים. עולים רבים נרתעים ממנו. שנית, האפשרות להתחתן בארץ באופן אזרחי, אינה קיימת. שלישית: בעיית הקבורה.

מדובר באוכלוסייה התורמת המון לחברה הישראלית במיסים (שיעור אבטלה נמוך ומוסר עבודה גבוה), בשרות הצבאי, ובמשכילים ואנשי מקצוע כגון רופאים ומהנדסים, שחיזקו את הכלכלה הישראלית. הפער בין תרומתם לחברה לבין מצבם הכלכלי ותחושת חוסר השייכות אצל חלקם, מתבטא בדפוס ההצבעה של קהל היעד בבחירות.

לכן, על־מנת למשוך את הקולות של דוברי הרוסית, יש לנקוט בגישה רצינית, אמיתית וכנה: לבנות תוכנית מסודרת שתתמקד במציאת פתרונות לפחות לחלק מהבעיות. על כך ניתן יהיה לבסס את הקמפיין. בשלב הזה, נראה שלמפלגת השלטון יש יתרון יחסי במאבק על ה"קול הרוסי", מה שחסר ל"ישראל ביתנו" ו"כחול־לבן" - משאבים אדמיניסטרטיביים. כמו כן, הכרחי לנקוט בצעד נוסף: שריון של מועמד חדש מקרב דוברי הרוסית במקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת. המאבק האלקטורלי מול ליברמן יישא גם אופי פרסונלי, ולכן פנים חדשות ואטרקטיביות יסייעו להבהיר לבוחר, שהכוונה להשקיע במגזר דוברי הרוסית היא כנה ואמיתית.

אלון (אלכס) קיסר הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...