"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרץ וסמוטריץ': הליהוק הנכון בזמן הנכון

,עודכן

עדיין לא יבשה הדיו על כתבי המינוי של רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי, לשר החינוך, ושל בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי־תקומה, לשר התחבורה - וכבר פורץ מחול שדים על קץ הדמוקרטיה והפחדה מפני מדינת הלכה. קריקטורות של רבנים רכובים על חמורים כובשות את הרשת ברמז ל"מהפכת התחבורה" של סמוטריץ', וכך גם שלל ציטוטים "גזעניים" או "הומופוביים" מעברו, לצד קריאות לבטל את מינויו של פרץ, ראש מפלגה של "כהניסטים".

אני מציע לעצור את מחול השדים. הליהוק של פרץ וסמוטריץ' לחינוך ולתחבורה הוא דווקא נכון וראוי בעת הזו. המפלגות הבינו ויישרו קו; רמז למנהיגות של נתניהו ולמנהיגות שלהם.

אני נזכר במילותיו של ראש הממשלה אריאל שרון: "דברים שרואים מכאן - לא רואים משם", שהובאו כהסבר למהלך ההתנתקות. כך, כשמונחת על הכתפיים אחריות, המציאות הנגלית מורכבת יותר - ובהתאם קבלת ההחלטות. מנחם בגין בחר לעשות שלום עם סאדאת ומסר את חצי האי סיני למצרים, יצחק שמיר נסע לוועידת מדריד והסכים לנהל משא ומתן עם נציגים פלשתינים, נתניהו חתם על הסכם וואי, ואהוד אולמרט יזם את תוכנית ההתכנסות.

במדע המדיניות הציבורית מקובל להתייחס לכל החלטה ציבורית־פוליטית כתוצר של אינטראקציות מורכבות בין מספר גורמים: פוליטיקאים, קבוצות אינטרס, ביורוקרטים, ארגוני חברה אזרחית, המערכות הציבוריות והציבור הרחב. ההחלטה המתקבלת בסוף התהליך לעולם לא תעמוד בקריטריונים אובייקטיביים של יעילות מקסימלית; הפשרה היא תוצאה טבעית. מנהיג נבחן ביכולתו לאתר את שביל הזהב, ולא מן הנמנע שתוצאת המדיניות תהיה חלקית.

הבטחתו של רפי פרץ לשמש שר החינוך של כולם, גם לתלמידי הקהילה הגאה, אינה מפתיעה. זה אותו הרב פרץ שלמד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר, יחד עם אלעזר שטרן ויאיר נוה - לימים אלופים בצה"ל ואישים בולטים ציבורית במרכז המפה הפוליטית. זה אותו רפי פרץ שנבחר לעמוד בראש איחוד מפלגות הימין - ולא מועמד אחר שהתבטא באופן קיצוני ולאומני יותר. זה אותו רפי פרץ ששירת כטייס מסוקים בחיל האוויר, שימש ראש מכינה קדם־צבאית ונבחר לכהן כרב הצבאי הראשי. את ההחלטה על מינויו של פרץ לרב הצבאי הראשי קיבל הרמטכ"ל דאז, רב־אלוף גבי אשכנזי, לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים. המינוי זכה גם לאישורו של שר הביטחון דאז, אהוד ברק. בכך ביקשו בכירי הצבא להביא את פרץ כסמן רגוע ומתון יותר לתפקיד, לאחר ששני קודמיו בתפקיד, הרב ישראל וייס ותא"ל רונצקי, הסתבכו בעת תפקידם בהתבטאויות מעוררות מחלוקת.

גם הצהרתו של סמוטריץ' כשר תחבורה חדש, כי יתנגד לפינוי שדה דב, וחתירתו למציאת איזון בין הגורמים הרבים הבוחשים בקדירת פינוי שדה התעופה, מעידות על כניסה בטוחה לנעליו הגדולות של קודמו בתפקיד, ישראל כץ. סמוטריץ' הצביע על העובדה כי הליכי התכנון טרם החלו, ולכן בשלוש השנים הקרובות ממילא לא תתחיל בנייה במתחם. זמן זה יאפשר חשיבה נכונה על עתידו של שדה דב, ומציאת שביל הזהב בסבך האינטרסים של בעלי הקרקע, המלונאים, עיריית תל אביב, עיריית אילת, בית החולים יוספטל, מתכנני קווי הרכבת לאילת, המובילים של הרכבים החדשים מאילת, האוצר, המשפטים, רשות מקרקעי ישראל, ועוד. זהו ביטוי לגישה פרגמטית, לא לנוקשות אידיאולוגית.

המינוי של רפי פרץ ושל בצלאל סמוטריץ' נכון, אפוא, לעת הזו, דווקא משום שמדובר באישים החותרים להיות מעשיים ומציאותיים. תחת האיזונים המתאימים, אלה בדיוק המנהיגים שיהיו מוכנים ונכונים להוביל תמורה של מתינות אופרטיבית בתוככי המחנה האידיאולוגי שלהם, שלעיתים דבקים בו - או בתדמיתו - גורמים קיצוניים ופונדמנטליסטיים.

פרופ' אסף מידני הוא דיקן ביה"ס לממשל ולחברה במכללה האקדמית ת"א־יפו ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אסף מידני

פרופ' מידני הוא מומחה לממשל ומשפט ציבורי באקדמית ת"א־יפו, מחבר הספר "אחריות ציבורית וצריכה פוליטית - ארבע רפורמות לישראל"

כדאילהכיר