"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשבר הלאומי שדואגים שלא תכירו

,עודכן

מספר בכירים במשרד החינוך קיבלו לאחרונה מסמך שכותרתו "ביקוש מול היצע של מורים לשנת תש"ף, יולי 2019". במסמך, שסווג כחסוי, מוצג פילוח היצע מול ביקוש של מורים בכל מחוזות החינוך בישראל. מהנתונים במסמך, שהקוראים התבקשו לשמור בסודיות, עולה כי בעיית המחסור במורים חמורה הרבה יותר מן הידוע. המידע מוסתר מן הציבור, אף שמדובר במשבר לאומי.

על פי המסמך, היצע המורים להוראה בחינוך העל־יסודי בשנת הלימודים הקרובה מסתכם ב־7 מורים לפיזיקה, 8 לכימיה, 13 לגיאוגרפיה, 20 לביולוגיה, 35 לתנ"ך ו־44 מורים להיסטוריה.

נתוני המסמך מציגים היצע של 4,762 מורים המוכנים ומזומנים לכאורה להשתלב במערכת החינוך, לעומת ביקוש של 1,739 מורים. על פניו, שלושה קופצים על כל משרה. אולם הנתונים מראים תמונה אבסורדית שאינה נותנת מענה לצורך האמיתי.

פילוח הנתונים מלמד כי 1,905 מכלל המורים הם בוגרי הכשרה לחינוך מיוחד, 423 מורים למדעי החברה, 429 מורים לחינוך גופני, 390 מורים לאמנות ו־726 מורים ליהדות. יש לזכור כי מאות אחרים הוכשרו במסלול הוראה רק כי נתוני הסף במסלול זה, הנמוכים מאוד, מאפשרים לרכוש תואר ראשון, וכי אין בכוונתם של בוגריו לעסוק בחינוך.

זה זמן רב מנהלי מוסדות החינוך מתלוננים על מחסור במורים, ומשרד החינוך פוטר את התלונה במענה ש"זו בעיה נקודתית". המסמך מדגיש כי הבעיה כבר מזמן אינה נקודתית. בחינוך העל־יסודי במחוז מרכז, למשל, יש ביקוש ל־22 מורים לתנ"ך, מול היצע של 10 בלבד; ביקוש ל־11 מורים לגיאוגרפיה מול היצע של 2; ביקוש ל־20 מורים לפיזיקה מול היצע של 2 מורים, ולכימיה - היצע של אפס מורים. בחינוך היסודי במחוז מרכז הבעיה חמורה אף יותר: מול היצע של 34 מורים לאנגלית, יש ביקוש ל־124, ומול היצע של 155 מורים להוראה כוללת לכיתות א'-ו', יש ביקוש ל־346 מורים.

הנתונים האלה הם אבסורד משווע ברמה הלאומית. ההיצע הדל עד אפסי של מורים בודדים להוראת מקצועות המדע בחטיבה העליונה, וכן לשון עברית, תנ"ך ומקצועות אחרים, הוא בלתי נתפס. אי אפשר לקיים מערכת חינוך מדינתית עם היצע כה דל של מורים, ובוודאי אי אפשר לבסס כך מערכת חינוך שפניה להצלחה.

הטיפול במשבר המורים דורש ועדה מלווה מחוץ למשרד החינוך, שמשימתה הראשונה תהיה מיפוי מדויק של הנתונים והבאתם בשקיפות מלאה לציבור. מבקר המדינה כבר קבע כי משרד החינוך נכשל בחיזוי צורכי מוסדות החינוך. מערכת החינוך לא יכולה להתנהל בחשאיות. יש להפקיע את התכנון מידי המשרד ולהעבירו לגוף חיצוני, שישרטט תוואי ברור לפתרון המשבר החמור ביותר שמערכת החינוך ניצבת בפניו כיום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר