להרתיע, אך לא באמצעות הסרטון הריגתה של יסמין וינטה

פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת הם עקרונות יסוד במשפט. בהקשרו של ההליך השיפוטי, ומעבר לחופש הביטוי הרגיל, יש בהם ביטוי לכך שהצדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות.

כדי לממש עקרונות חשובים אלה מוקצים גם באולם בית המשפט ספסלים מיוחדים המיועדים לעיתונאים. פרסום פסקי הדין מסייע גם בעיצוב התודעה הציבורית ובהרתעת עבריינים ומעוולים פוטנציאליים.

אכן, כשאר זכויות האדם, גם עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת אינם זכויות מוחלטות. לפיכך, כאשר מדובר בתיקים שעיקר עניינם בצנעת הפרט (כגון הדיונים בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים), בהליכים שעוסקים בעבירות מין או בכאלה הדנים בעניינם של קטינים - נסוגים עקרונות אלה מפני זכויות ואינטרסים אחרים.

כמו תמיד, מילת הקסם היא איזון ראוי ומושכל בין הערכים השונים.

בכל הכבוד הראוי, החלטת בית המשפט המחוזי להיענות לבקשת הורי התינוקת ולפרסם את הסרטון המתעד את רגעיה האחרונים, למרות התנגדות הפרקליטות, עשויה לעורר תמיהה מסוימת. בנסיבות העניין לא ברור לגמרי איזו מטרה הוא בא לשרת, מלבד סיפוקו המלא של יצר המציצנות הטבוע בכל אדם.

הנימוק שעמד ביסוד הבקשה להתיר את הקרנת הסרטון, "למען יראו וייראו" או "יצירת שינוי חברתי ותודעתי בטיפול בקטינים חסרי ישע", אינו עומד במבחן הביקורת.

דומה כי בנסיבות מקרה זה מטרות נעלות אלה, וכמוהן זכות הציבור לדעת ועקרון פומביות הדיון, יכולים היו לבוא על סיפוקם באמצעות פרסום כתוב של הדברים, גם ללא הקרנת הסרטון עצמו.

דומה שגם ההגבלה שהחיל השבוע בית המשפט על הפרסום, בדמות טשטוש פני הילדים האחרים בגן, אין בה כדי להקהות את התמיהה. זאת, גם אם נתעלם לרגע מחשש "זיהום" הראיות בהליך שמתנהל נגד סייעת אחרת בגן, שטרם הסתיים.