"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מה שוכחים לספר לנו על עיסאוויה

מה שוכחים לספר לנו על עיסאוויה

אבישי עברי
, עודכן

התקשורת רוגשת ורועשת בעקבות חשיפת "הארץ" על הטמנת הנשק בבית משפחה בעיסאוויה. תקציר המעשה למי שהחמיץ: במסגרת צילומי הסדרה התיעודית "מחוז ירושלים", העוקבת אחר פעילות המשטרה בעיר, טמנו לכאורה שוטרים נשק באחד הבתים בשכונת עיסאוויה במזרח ירושלים, כדי "לתעד" אירוע של מציאת נשק. לאחר מכן עלו חשדות כי פרקים נוספים בסדרה "בושלו" בצורה דומה, מה שהוביל להורדת הסדרה מהאוויר על ידי תאגיד השידור הציבורי.

כלי תקשורת משמאל מיהרו למנף את המקרה החמור לטובת נרטיב "הכיבוש משחית" הקבוע: הנה הוכח והודגם כיצד מתעללות זרועות השלטון היהודי באזרחים הערבים התמימים של השכונה השלווה. האמת הפוכה בתכלית. ההתנהלות החמורה של המשטרה במקרה הזה, שיש לקוות שעוד תיחקר וימוצה הדין עם האחראים, לא משנה את עובדות היסוד הקשות: עיסאוויה היה ונותר כפר מסוכן ואלים, מדגרה של שנאה רצחנית ליהודים הפורחת בתנאים של היעדר משילות מצד ממשלות ישראל לדורותיהן.

גם מי שתחביביו לא כוללים מעקב יומיומי אחרי דיווחי הטרור החדגוניים והמשמימים ("כוחותינו עצרו הלילה מבוקשים", "כוחותינו תפסו אמל"ח", "בקבוק תבערה הושלך" ושאר דיווחים שגרתיים שאפילו לא מגיעים למהדורות החדשות), ימצא בקלות בגוגל את היסטוריית האלימות המפוארת של הכפר, שראשיתה עוד בצליפות על "המעבר הבטוח" ליהודים ממערב העיר למובלעת הר הצופים, עוד לפני שחרור העיר במלחמת ששת הימים.

רק לפני חודשיים נאלצו שוטרים להגיב בירי לעבר צעיר תושב השכונה, אסיר משוחרר (עבירות אלימות), לאחר שירה לעברם זיקוקים בכינון ישיר במסגרת מהומות בכפר (תגובת התושבים להרג הצעיר, אגב, היתה עוד מהומות). לפני ארבע שנים תפס שב"כ חוליית טרור בעיסאוויה שנהגה להשליך בקבוקי תבערה על בתי הגבעה הצרפתית, השכונה היהודית הסמוכה, ועל מכוניות הנוסעות בכביש מספר 1 המתפתל מתחת לבתי הכפר.

לפני שבע שנים עצר שב"כ חוליית טרור נוספת בכפר, הפעם של "החזית הדמוקרטית". חברי החוליה התמחו בפיגועי אבנים ובעבירות אלימות כלפי "משתפי פעולה" בתוך הכפר. בראש החוליה עמד מחבל שריצה מאסר על פיגועי ירי ושוחרר במסגרת מדיניות הלחימה בטרור התמוהה של מדינת ישראל, המתייחסת לפיגועי ירי כאל משובת נעורים חולפת שניתן "להשתקם" ממנה לאחר ריצוי מאסר קצר.

אבל לירושלמים אין צורך בגוגל. השלכת בקבוקי תבערה לעבר בסיס צה"ל הסמוך לכפר היא מסורת ידועה לכל מי ששירת בסביבה. הטרדות מיניות של סטודנטיות במעונות הסטודנטים הסמוכים הן מן המפורסמות. וכל מי שזכה לעבוד במד"א ירושלים, יוכל לספר על נוהל מעניין הנוגע לקריאות מעיסאוויה: האמבולנס עוצר בכניסה לכפר ומחכה לליווי חמוש של מג"ב. רופא יהודי החש לעזרת תושב השכונה מסתכן בנפשו אם אינו מלווה בשוטר חמוש. אבל אלה מסוג הדברים שהתקשורת הישראלית, התובעת את עלבונו של תושב הכפר שאכן נעשה לו עוול, לא תספר לכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...