הציבור החילוני דואג באמת לגורל ערכיו

"הם מפחדים מלאומיות, לא מהדתה", קבעה לימור סמימיאן־דרש במאמרה כאן (15.8.2019), ותיארה את הפאניקה המוגזמת, לשיטתה, מ־40 ארגונים העוסקים ביהדות מתוך 3,000 תוכניות חינוך חיצוניות שהיא מצאה "בבדיקה פשוטה". הנה נמצאה ההוכחה שהמבוהלים מהדתה - הורי ילדים בחינוך הממלכתי - מעוניינים בעצם בהחלשת הנרטיב הלאומי־יהודי.

בפועל, לא כל 3,000 הארגונים מקבלים תמיכה ממשרד החינוך, ומרביתם לא פעילים. אותם 40 ארגונים העוסקים ביהדות הם חלק מ־48 ארגונים שקיבלו סיוע כספי מהאגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, אף שאינם פועלים ברוח ועדת שנהר שהמליצה על חינוך ליהדות מגוונת, ביקורתית, שוויונית ורבת פנים. עמותות אלה לא בוחרות להעמיק את היהדות בציבור הדתי, אלא בקרב הציבור ששולח את ילדיו לזרם החינוך הממלכתי־חילוני. כך העמותה "גרעין תורני הוד השרון", שתוקצבה ב־276 אלף ש' ומטרותיה "הקניית ערכי יסוד של המורשת היהודית לילדים ולבני נוער ממערכת החינוך הממלכתי". זו דוגמה אחת לתפיסה פטרונית ומיסיונרית, הרואה בציבור החילוני תינוק שנשבה, שיש להצילו ולתקנו.

גם החלטת השר לשעבר בנט להעביר ערב פיזור הכנסת תקנה שאין חובה ליידע את ההורים בדבר עמותות דתיות הנכנסות להרביץ את משנתן בבתי הספר - ושאין צורך באישורם – מעוררת את הציבור החילוני לחשוד שמא החלטה כזו, שמתקבלת ברגע האחרון ובשקט, נועדה להשפיע על אופיו של זרם החינוך שבחרו לילדיהם.

החינוך הממלכתי מותקף בתנועת מספריים. מצד אחד הוא מופלה לרעה בתקציבים שהוא מקבל – כ־25 אחוזים פחות מתלמיד בחינוך הממלכתי דתי. באותה שעה עומדים בשער הכניסה לבתי הספר הממלכתיים עמותות וארגונים דתיים המתוקצבים על ידי משרד החינוך ומציעים חינם יהדות פטריארכלית ופוליטית, שמציבה את אלוקים במרכז ואת האישה והאדם בירכתיים. תפיסה זו מנוגדת לערכיו הבסיסיים של האדם החילוני.

דווקא דבריה של סמימיאן־דרש, המייחסת לחילונים המתנגדים לכניסת עמותות דתיות רתיעה מלאומיות, הם בבחינת הפוסל - במומו פוסל. הקשר בין דת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל ידוע. מהיכרותי רבת השנים עם מערכת החינוך, אוכל להעיד שהקשר בין דת ללאומיות הוא מושא דאגתן של קבוצות משכילות בודדות.

לא, הסממנים הפוליטיים־לאומיים בחינוך הדתי הם לא הבעיה שהציבור החילוני מעלה על ראש כאבו. ציבור זה מוטרד באמת מתהליכי הדתה, שאותם הוא לא מדמיין, אלא רואה לנגד עיניו. להתעלם מערכיו של החינוך הממלכתי, ובראשם הומניזם, ליברליזם, דמוקרטיה, שוויון והצבת האדם במרכז - זה לא להבין את צביונו של החינוך הממלכתי ולפספס את מה שמטריד אותו באמת.