עתיד כחול לבן לוט בערפל

בעוד ארבעה שבועות נלך לקלפי ונקבע אם כחול לבן תתפוס את עמדת הבכורה במקום הליכוד. מהן עמדותיה של הטוענת לחילופי שלטון? בפתיח למצע הרשימה נאמר: "מפלגת כחול לבן מושתתת על שלושה יסודות מרכזיים: ביטחון, ממלכתיות, כלכלה וחברה". אך מה המשמעות של האמירה הזאת? עיון במצע מותיר את סימני השאלה במקומם. לא ברור, למשל, אם פניה של כחול לבן ל"הקמת מדינה פלשתינית מפורזת מנשק", כפי שנכתב במצע הקודם. במצע העדכני הושמטה הקביעה הזו ונאמר: "נבחן את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, לכשתוצג".

גם עמדותיהם של אנשי כחול לבן רחוקות מלהיות ברורות ואחידות. אנו מוצאים בצמרת הרשימה רבים ששירתו בתפקידים מרכזיים תחת הנהגתו של נתניהו. בין אלה בלט משה יעלון בעמדותיו הימניות, המפורטות בספרו "דרך ארוכה קצרה".

כבר כרמטכ"ל הוא הביע הסתייגות נחרצת מתוכנית ההתנתקות. ברור שסילוקו מתפקיד שר הביטחון הותיר משקעים קשים ומובנים. תחושות דומות מאפיינות גם אחרים ששירתו בכפיפות לנתניהו ועברו לכחול לבן. לצידם יש בצמרת הרשימה גם מועמדי שמאל מובהקים. אבי ניסנקורן, מיכאל ביטון וחילי טרופר היו בעבר חברי מפלגת העבודה. יעל גרמן היתה חברת מרצ. האישה הראשונה ברשימה, מיקי חיימוביץ', הביעה עמדות עמומות בנושאים מרכזיים, אך התפרסמה בתמיכתה בזכויות בעלי החיים ובעמדותיה ה"ירוקות" בעניינים סביבתיים. היא דרשה להחליף את ריפוד העור למושבה במליאת הכנסת, ובעניין מאגרי הגז קבעה כי "היה צריך להשאיר את הגז באדמה".

ברור שיעל גרמן והבא אחריה ברשימת המועמדים, צבי האוזר, אינם רואים עין בעין כמה עניינים שבנפשנו. האוזר היה, כידוע, תומך נלהב בחוק הלאום, ונודע בדרישתו לסיפוח מלא ומיידי של רמת הגולן.

לעומת זאת, כשנדון חוק הלאום בכנסת הציעה יש עתיד של לפיד וגרמן, במשותף עם המחנה הציוני ומרצ, להחליף את הכותרת "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" בכותרת "חוק יסוד: ביטול הדמוקרטיה במדינת ישראל".

כחול לבן אינה "ברית הסופרמרקט" הראשונה בהיסטוריה. דומה שגורם העל המאחד את אנשיה הוא השאיפה להחליף את השלטון בכל מחיר - אם בשל טינה לנתניהו ואם בשל התקווה הלגיטימית לזכות במנעמי השלטון. ומה יקרה אם השאיפה הזאת לא תוגשם? יש לזכור שכחול לבן אינה מפלגה כפי שנאמר במצעה, אלא ברית אלקטורלית תלת-מפלגתית, שקמה ברגע האחרון בסמוך להגשת רשימות המועמדים בבחירות אפריל. נוכח חילוקי הדעות והמתחים האישיים בצמרתה, קיים ספק לא רק לגבי עמדות הרשימה, אלא גם לגבי עתידה.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש ביה"ס למינהל, ממשל ומשפט בשערי מדע ומשפט