"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יש מקום (כמעט) לכולם

יש מקום (כמעט) לכולם

רם כהן
, עודכן

שושנה נגר שימשה עד יום רביעי האחרון מפקחת החינוך הממלכתי־דתי (חמ"ד) במחוז תל אביב. או אז התמנתה, לבקשתו של שר החינוך, הרב רפי פרץ, למ"מ ראש מינהל החמ"ד עד לאחר הבחירות. זרם זה, כידוע, נהנה מאוטונומיה מלאה בבחירת התכנים הפדגוגיים וחומרי הלמידה, והוא למעשה גוף עצמאי הדואג לציבור הדתי הלומד במוסדותיו. התפקיד שאליו נקראה נגר לדגל הוא מרכזי בחשיבותו ובהשפעתו.

עד ימיה האחרונים כמפקחת, שמרה נגר על יחסים תקינים עם פרנסי העיר. אפילו ספרו הפוליטי של עמוס עוז, ''שלום לקנאים'', הטוען שהארץ שייכת לשני עמים ויש לחלקה ביניהם, לא גרם לה לנצל את הפריווילגיות הקבועות בחוק. הספר חולק לבוגרי התיכונים, גם הדתיים, וברקע התפתח דיון ציבורי ער על אופיו הפוליטי. בצדק בחרה קברניטתו לשמור על פתיחות המחשבה; יש להניח שהאמינה במעשה החינוכי ובתלמידיה שיוכלו לו, לטקסט המורכב.

מה גרם לה, אפוא, יומיים לפני המכרז שבו זכתה בשבוע שעבר, לפסול ספר ילדים על דמוקרטיה ומנהיגות נשית? הספר "מתי נדע אם מיכל נבחרה'', מאת הילה טוב, מוענק לילדים העולים לכיתה א' כמתנת העיר תל אביב, והוא לא חלק מתוכנית הלימודים. המפקחת נגר נרעשה מפסקה אחת שבה מספרת אם לילדתה על מיכל, המתמודדת על ראשות המדינה. "אם מיכל תיבחר", מסבירה האם, "היא תרצה שבשבת ילדים יוכלו לנסוע באוטובוס". "וילדים שלא רוצים לנסוע בשבת"?, שואלת הילדה, "כל הילדים וכל המבוגרים יכולים להחליט אם לנסוע או לא, ואוטובוסים יעברו רק בשכונות של אנשים שנוסעים בשבת, כי יש מקום לכולם'', עונה האם.

בשל פסקה זו, הורתה נגר למנהלי ביה"ס שבפיקוחה להחזיר את הספר לעירייה מבלי לחלקו. מעניין שדווקא כעת, כשהחמ"ד נהנה מפריחה וקרבה למוקדי העוצמה, מרגישה המפקחת איום על צביונו ועצמאותו, כפי שעולה ממכתבה. ממה הפחד? מהרמיזה שלאדם בחירה אישית, או שמא מהאמירה שיש מקום לכולם - גם לשומרי שבת וגם למי שבוחרים בעונג שבת שלא ברוח דתית? ספר הילדים שואל שאלות, אך בעיניה של נגר הוא מהווה פגיעה בזכויות הפרט, בדמוקרטיה ובפלורליזם. ספר ילדים המבקש לעורר השראה בילדות לגדול ולהיות מנהיגות, ושמעלה על נס את חופש הבחירה, מתקבל בהנחיה לאסוף ולהחזיר לשולח.

לפני שבחרה עיריית תל אביב בספר, היא העבירה אותו לקבוצת ביקורת, שהורכבה, בין היתר, מדתיים. אף לא אחד מהם מצא שהספר חותר תחת האמונה ואורח החיים הדתי. ממה ועל מי בדיוק מתיימרת הגברת נגר להגן כל כך? כלום אפשר שמנהיגי הציבור הדתי נעשים קיצוניים יותר מאלה שאותם הם מייצגים?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...