החלטנו לסיים את עידן הפילוג

ענאן אבו מאלק (57) הוא קצין לשעבר בצה"ל, בעל תואר בעריכת דין ומינהל עסקים. תשע שנים היה חבר מועצת העיר בנצרת, וחמש שנים כיהן כראש אגף תכנון בעיר. לקראת הבחירות לכנסת, נטש הכל והקים את מפלגת פי אמל ("יש תקווה"). הנה חלק מנאום הבכורה שנשא אבו מאלק בחיפה בהשקת הקמפיין, כשלצידו חברת מפלגתו ומס' 2 ברשימה, נידאא זועבי, מנהלת בית ספר מצליח בג'דיידה־מכר:

"אני האזרח ענאן אבו מאלק. אני כבר לא מפקד וקצין, לא סנגור ולא בכיר בעירייה. אני אזרח אחד בעם הזה, מבקש מכם בזאת את הזכות והכבוד להמשיך לשרת אתכם כפי שעשיתי כל חיי. כשאני מסתכל עליכם אני חש גאווה גדולה, ויודע שמחכות לנו פסגות של הצלחה. אבל קודם, עלינו לחשב מסלול מחדש.

"שנים הורגלנו לאמץ את הכינוי 'פלשתינים' כי חשבנו שזה נותן לנו אות כבוד ומחזק את מקומנו כאן. אבל בפועל הוא העמיק את הפער בינינו לבין אחינו היהודים, וביסס לנו מעמד לצד אויבים וקבוצות נחשלות. לא עוד. הכבוד שלנו מעתה ואילך יבוא בשיתוף פעולה כתף אל כתף עם אזרחי ישראל היהודים, עם מוסדות המדינה, בתרבות, בכלכלה. הכבוד שלנו יבוא בזהות המקומית שלנו, ולא בחנופה לאף גורם חיצוני שרוצה לגרור אותנו אל תהום הכישלון והעליבות. הכבוד שלנו יבוא בבניית החברה שלנו, בהצלחת בנינו ובאינטגרציה במולדת היקרה הזאת.

"ליהודים אני אומר, אנחנו השותפים שלכם בחלום הציוני שלכם. גורלכם הוא גורלנו, הצלחתכם היא הצלחתנו. במשך עשורים רבים ידם של היהודים היתה מושטת לשלום, אך מנהיגינו הפנו אליה עורף, כי ידעו שהפילוג יביא להם רווח פוליטי. היום אנחנו נגדע את ידם של אותם זורעי סכסכנות, ונושיט את ידנו אל העם היהודי בחזרה. אחינו היהודים, אנו מכילים אתכם ומבינים את הסבל שעברתם בגולה ואת הרדיפה שעברתם באירופה. אנחנו מודעים גם לשבר שליווה אותנו בדורות האחרונים, ובאנו להגיד לכם: אנחנו כאן מחבקים אתכם על אדמת אבותיכם. אליה תחזרו ויותר לא תדעו פחד. כי אנחנו איתכם.

"עם זאת, יש לנו ביקורת. אהבתנו למדינה הזאת תבוא לידי ביטוי בביקורת שנשמיע. עכשיו נהיה שותפים בשימור, בתיקון ובחיזוק הדמוקרטיה. בחרנו בצניעות רבה לייצג אתכם גם בכנסת, לציין את סוף עידן הפילוג ולהתחיל דף חדש בדרך אל השלום".

אך כל זה לא היה. אין מפלגה כזאת, לא היה נאום כזה, ענאן אבו מאלק ונידאא זועבי הם דמויות בדיוניות. אם היו קיימים, אני מאמין שהיו יכולים לסחוף את כל ערביי ישראל הרחק מהרשימה המשותפת ומנהיגיה. שנים פעלו אותם גורמים בעלי אינטרסים פוליטיים למען מיתוג שיתוף הפעולה הערבי עם מדינת ישראל כבגידה או חנפנות או ויתור על הכבוד. בפועל, יש תנועה של צעירים ערבים וערביות שמתחילים להתנער מהכבלים הללו, והולכים מיוזמתם להתנדב בצה"ל ובשירות הלאומי, מתערים יותר בערים הגדולות, משתלבים בחברה היהודית ומאמצים תפיסת עולם וערכים מערביים יותר, מתוך הבנה שהשיח סביב הסוגיה הפלשתינית והכבוד הלאומי מלא בסיסמאות ריקות. לפעמים, בשביל הדור הזה, כל מה שנדרש הוא שינוי עולם המונחים וזווית ההסתכלות. ולפעמים כל מה שנחוץ הוא מנהיג שיגיד את הדבר הנכון.