ביביפוביה למתקדמים

אתמול (15.09) הסביר כאן טל גלעד ("ביביפוביה למתחילים") שהתיעוב העמוק שחשים בשמאל לראש הממשלה נובע, בין השאר, מכך שנתניהו "משבש על בסיס יומיומי את תדמית הימני העילג שהשמאל טיפח במשך דורות". גלעד צודק, אבל השנאה לנתניהו בשמאל ממלאת פונקציה חברתית ופסיכולוגית עמוקה אף מכך.

השנאה הפתולוגית לנתניהו היא בראש ובראשונה מכונת הנשמה המחזיקה את השמאל בחיים. במונחים סוציולוגיים, היא משמשת כדבק המלכד את השמאל, שכמו קבוצות חברתיות אחרות, זקוק לעיתים לאויב משותף כדי לחפות על מתחיו הפנימיים. במידה רבה, נתניהו הוא גם פתח הניקוז לכל התסכולים והאכזבות שהשמאל נוחל במאמציו לכבוש את השלטון. השמאל מטפח תפיסה שלפיה נתניהו הוא פוליטיקאי נרקיסיסטי ומקיאבליסט, ולפיכך ניתן להציגו כמנהיג לא לגיטימי, שהשיג את השלטון בדרכים של קונספירציה מניפולטיבית. בעולם הרעיונות של השמאל, נתניהו הוא מעין דמון או חיידק בלתי מנוצח, וכשלא מצליחים למגרו בכלים הדמוקרטיים המקובלים, מעצימים את ביטויי השנאה. כי אם נתניהו הוא איום על קיומנו - או על הדמוקרטיה - הרי יש לגיטימציה להתגייסות רגשית כה עזה נגדו.

שנאת השמאל לנתניהו מזכירה במובנים רבים את תגובת השמאל האמריקני, ובפרט מצביעי קלינטון, להיבחרו של דונלד טראמפ לנשיאות - ממעגלי בכי באוניברסיטאות ועד ניתוקי קשרים חברתיים ומשפחתיים עם תומכי טראמפ. דומה שכותרת מאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" מסבירה הכל: "השסע הפוליטי קורע מערכות יחסים אפילו בחג ההודיה".

מצביעי שמאל מתייגים את תומכי טראמפ כסקסיסטיים, קסנופובים, הומופובים, אסלאמופובים וגזענים. באמצעות תיוגים אלה, עורכים מתנגדי טראמפ אסוציאציה מובחנת בין עמדתו הפוליטית של הזולת לבין מידת הגינותו ויושרתו. אם פלוני תומך בטראמפ, הרי הוא בלתי מוסרי, ומכאן שכל מי שמתנגד לטראמפ - כמונו - הוא מוסרי. כך נחלק העולם באופן פשוט בין "רעים" ו"טובים", "הם" ו"אנחנו", על בסיס הנטייה הפוליטית.

לדפוס מחשבה זה יש מחיר. בעבר נטו אזרחים להצביע משיקולים אידיאולוגיים שבאו לידי ביטוי בנאמנות מפלגתית. כיום שיקולים אידיאולוגיים פינו את מקומם לשיקולים פרסונליים: נטייה פוליטית קשורה בתיוג חברתי. הכרעות הנראות לכאורה אישיות ומצפוניות, נשענות בפועל על עמדות סובייקטיביות, שאינן רציונליות, ואפילו על לחץ חברתי. מי ירצה להצטייר כלא מוסרי?

אבל יש גבול לכושר ההדבקה של מחלת הביביפוביה, והיא לא תשנה את התנהגות הפוליטית של בוחרי הימין מחר בבוקר. להפך, ייתכן שיהיה לביביפוביה אפקט בומרנג מגייס, שהרי שנאת נתניהו מסגרה את הבחירות כמאבק טיטאנים בין קבוצת ה"רק לא נתניהו" לקבוצת ה"דווקא נתניהו".

יואל ישורון הוא מרצה למדעי המדינה ודיקאן הסטודנטים במכללה האקדמית אשקלון