"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קללת ההצלחה

קללת ההצלחה

פרופ' אברהם דיסקין
, עודכן

הוא היה מנהיג שזכה להערצה ולביקורת. במשך עשרות שנים כיכב בצמרת. יותר מתריסר שנים שימש ראש ממשלה בשתי תקופות כהונה לא רצופות. הוא כיהן כשר הביטחון, במקביל לכהונתו כראש הממשלה שימש גם שר במשרדי ממשלה אחרים. הוא ניווט את מדיניות החוץ. הוא חילץ את מדינת ישראל מתהומות תוך שהוליך אותה בלוליינות על חבל דק. מוקף בכאלה שסגדו לו צבר גם אויבים לא מעטים. ידע לקרוא את המפה, היטיב להבחין בהזדמנויות והתווה את האסטרטגיה. אך בה בעת הואשם בהתנשאות ובהעלבת קרובים ורחוקים. כשם שצבר מעריצים, סובב עצמו גם במלחכי פנכה. כשם ששלט לא רק במפלגתו אלא גם במפלגות השותפות, סבל ממרידות של שותפים שבגדו ומקושרים מבית. הרמת היד של המערערים על מנהיגותו במפלגתו שלו אכזבה יותר מכל. לשונות רעות בתקשורת ובזירה הפוליטית הפיצו את הסיפור על כך שמעולם לא נשא ארנק בכיסו. המקטרגים הרבו להג בגנות רעייתו ובגנות בנו. המילים שוחד, מרמה והפרת אמונים ריחפו בחלל האוויר.

קרוע בין תביעתו שלו להכרעה משפטית בנושא בעל משמעות פוליטית ובין החלטות פוליטיות שהיו שנויות במחלוקת מבחינה משפטית, הביא לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות. הנשיא שהיה בן מפלגתו ואפילו בעל בריתו בעבר, לא ראה איתו עוד עין בעין. במשך חודשים רבים כיהנה תחתיו ממשלת מעבר. לאחר עינויים בהרכבת הקואליציה קמה ממשלתו האחרונה. כשפרש עלצו מתנגדיו. אפשר היה לזהות ארשת של שביעות רצון נסוכה גם על פני מקורביו. ב־1963 העביר דוד בן־גוריון את שרביט ההנהגה לידי לוי אשכול. ב־1965 התהפכו היוצרות. הפעם מרד בן־גוריון ביורשו, אך הובס במפא"י שאותה הקים 35 שנים קודם לכן. בעקבות התבוסה הקים את רפ"י, אך ב־1968 נטשו אותו רוב חבריו למפלגה קצרת הימים בהצטרפם למפלגת העבודה. בבחירות של 1969 הגיע המערך של מפלגת העבודה ומפ"ם להצלחה חסרת תקדים בהשיגו 56 מושבים בלעדיו.

אל לנו להשוות בין דוד בן־גוריון לבנימין נתניהו. ההשוואה בין תקופה לתקופה ובין מנהיג למנהיג מפוקפקת. ההשוואה בין רעידת האדמה של פרשת לבון לזוטות פרשת המעונות מופרכת. לא דומה השגת אופציה גרעינית לישראל לניסיון למנוע אופציה גרעינית ממי ששואפים להשמדתה. לא דומה מדינת צנע מורעבת בינקותה למדינה שבעה ומשגשגת בבגרותה. אין דין אחד לצריף בשדה בוקר ולווילה בקיסריה. ואולם, קשה לחמוק מקווי הדמיון לטוב ולרע. הרי לנו תעתועיה של אלת ההיסטוריה החוזרת ומלמדת אותנו את לקח קללת ההצלחה.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש ביה"ס למינהל, ממשל ומשפט בשערי מדע ומשפט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...