"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סליחה ואחדות בין כסה לעשור

סליחה ואחדות בין כסה לעשור

פרופ' אברהם דיסקין
, עודכן

תומאס מור הוצא להורג ב-‭,1535‬ קרוב לשני עשורים לאחר שכתב את ספרו המאלף "אוטופיה". לא היה דבר חשוב בעיניו משמירה על החוק כלשונו. דבקותו בחוק ובעקרונותיו היא שהביאה להוצאתו להורג בהשראת ידידו ויריבו, המלך הנרי השמיני. מהו החוק? מהו הצדק? מהו הדבר שראוי לעשותו? אלו השאלות שליוו את הדרמה של הימים ההם ואת הדרמה המלווה את ישראל בימים האלה.

ישראל בפרוס שנת תש"ף היא מדינה מרתקת ומופלאה, ובהבעת גם מדינה של ריב ומדון. שלא כתומאס מור, אין אנו ניצבים בפני הניגוד של אוטופיה מזה והוצאה להורג מזה. אך החלופות הניצבות בפני מנהיגינו מזכירות דיכוטומיה דומה. האם נלך בדרך ההתאבדות של מדון וקרעים או שנאיר פנינו איש לרעהו וננסה להפריח את המאחד והמלכד למעננו ולמען הדורות הבאים?

לאחר שני סיבובי הבחירות של תשע"ט, נתונה ישראל במבוי סתום. אף אחד משני המחנות אינו יכול להרכיב ממשלה. שלוש החלופות הגלויות לעין כל הן סיבוב בחירות נוסף, ניסיון לשבירת אחד המחנות תוך גיוס עריקים מהמחנה היריב, או הקמת ממשלת אחדות לאומית בהנהגת שתי הסיעות הגדולות. קרוב לוודאי שסיבוב בחירות נוסף לא יביא לשבירת התיקו הפוליטי. שבירת אחד המחנות כבר התממשה בפועל עם פרישתה של ישראל ביתנו ממחנה הימין; ספק רב אם חזרתה למחנה תניב ממשלה יציבה. הוא הדין בהישענות על עריקים אחרים שינדדו ממחנה למחנה משיקולים צרים.

נותרנו אפוא עם האפשרות השלישית. תמיד, וכיום יותר מכל עת, ראוי שנעשה ניסיון להתעלות על זיקה קנאית למחנה שאנו משתייכים אליו. תמיד ראוי שנגלה סובלנות של אמת כלפי האחר, שליבנו יהיה פתוח לקבלת הזולת. ראוי לנו שנעשה כך גם במישור הפוליטי. עתה עלינו לפרש את גזר דינם של הבוחרים. האם נלך בדרך של פירוד ואיבה או שנבחר בדרך של השלמה ואחדות, שתגליד את פצעי המחלוקות ושיש בה תקווה לנו ולבנינו? האם נבחר בכיוון הגרדום או בכיוון האוטופיה?

יש בינינו כאלה שהחלו באמירת סליחות בחודש אלול, ויש כאלה שיאמרו סליחות בעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. יש כאלה המסרבים לתשובה ולסליחה בכל עת ובכל מצב. הלוואי שאמירת הסליחות הפוליטית בימים הללו תהיה ברוח של אחווה. מי ייתן שבין כסה לעשור נזכור את המשפט מהסליחות של ערב יום הכיפורים: "סליחה מצוא לעוונות, על צדקותינו אין אנו סמוכים". במישור האישי כבמישור הלאומי יפות המילים הלקוחות מפיוט תפילת המנחה של ערב ראש השנה: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...