הבעיה מתחילה בענישה

מהפכת האקטיביזם השיפוטי של אהרן ברק מושכת את עיקר תשומת הלב בדיון על בעיותיה של מערכת המשפט בישראל. בצדק; זאת אכן היתה מהפכה, ומהפכות מושכות תשומת לב. בהיותה מהפכה עקרונית היא נגעה (והזיקה) לכל תחום מתחומיו הרבים של עולם המשפט, ובהיותה מהפכה חוקתית בעיקרה ופוליטית באופייה, היא השיקה מטבע הדברים לנושאים המרתקים את אמצעי התקשורת.

אבל אסור שהאקטיביזם השיפוטי יסתיר את הבעיות האפורות והיומיומיות יותר, שחשיבותן לאזרח הפשוט אינה פחותה: הסחבת והביורוקרטיה, עינוי הדין, הביקורת העצמית הקלושה עד לא קיימת (מי ישפוט את השופטים?) וכישלון המערכת בתפקידה הבסיסי ביותר כאוכפת החוק ומבטיחת הסדר בחברה: כישלון הענישה הפלילית.

דומה כי הדבר נשכח בשיח הציבורי בנושא, אבל מי שאחראים יותר מכל לביטחון רחובותינו הם שופטי ישראל. כשעולה לדיון הציבורי מצב הפשיעה הפלילית בישראל (שהיא, אגב, מהנמוכות בעולם), מרבים לדבר על החוק והמחוקקים, על המשטרה והשוטרים. לשופטים, כך נדמה, יש חסינות תקשורתית, אף שתפקידם מרכזי פי כמה מזה של השוטרים. השוטרים אמורים "בסך הכל" לתפוס את העבריינים ולהביאם למשפט, אבל זהו תפקידם של השופטים לאכוף את החוק ולהשליט את הסדר. ביטחוננו במידה רבה בידיהם. גם במובן הביטחוני, כשהצבא מפקיד עוד ועוד סמכויות בידי מערכת המשפט שלו - בעצמה סניף של המערכת האזרחית - זוכים אויבי המדינה לטיפול משפטי דומה לזה שזוכים לו עברייניה, וזה אינו מן המחמירים.

השופט מני מזוז העיר בעבר כי הענישה בישראל קלה עד כדי "זילות בחיי אדם". והנה, רק אתמול התבשרנו על עוד רצח מזעזע בתוך המשפחה, וחיצי הביקורת מוטחים, שוב, בכנסת ובמשטרה. זאת אף ששופטים נמנעים באופן שיטתי מלמצות עם עבריינים, גם רוצחים, את מלוא חומרת הדין ומטילים עונשים קלים בהרבה מכפי שמאפשר החוק.

לא בפעם הראשונה עולה לאחרונה לסדר היום גם סוגיית הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. מדובר בבעיה חמורה הן בשל ריבוי מקרי הרצח במגזר, והן בגלל ה"זליגה" של נשק בלתי חוקי "פלילי" לשימושים לאומניים, קרי: פיגועי טרור, כפי שאירע בפיגוע בפאב "הסימטא" בתל אביב.

ב־85 אחוזים מההרשעות בשנת 2016 גזר בית המשפט על סוחרים בנשק בלתי חוקי פחות משנת מאסר, בשעה שהחוק מטיל על עבירות אלה עד שבע שנות מאסר. הנתונים דומים גם לגבי עבירת נשיאת נשק בלתי חוקי, שהעונש עליה הוא עד עשר שנות מאסר. כל עוד נמשכת מגמה זו בבתי המשפט, קשה לבוא בטענות לחוליות האחרות בשרשרת - השוטרים והמחוקקים.