היועמ"ש: שחקן פוליטי בעל כורחו

ב־20 השנים האחרונות כיהנו בישראל ארבעה נשיאים וארבעה ראשי ממשלה. כולם נחשדו בעבריינות, וגורלם נקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

בשלהי 1999 פורסם כי נשיא המדינה, עזר ויצמן, קיבל בניגוד לחוק כספים רבים מאיש העסקים אדוארד סרוסי. כעבור חודשים ספורים הודיע היועמ"ש רובינשטיין שהחליט לא להגיש כתב אישום. עם זאת, הביאה ההחלטה להתפטרות ויצמן.

פרשת קצב החלה בתלונה שלו ב־2006 ליועמ"ש מזוז על ניסיון סחיטה. התוצאה היתה הפוכה מזו שלה קיווה. בתחילה פורסמה טיוטת כתב אישום חמור נגד קצב. בעקבות שימוע נסוג מזוז מכוונתו המקורית והושג הסדר טיעון מקל, שגרר התפטרות של קצב מתפקידו. העתירות לביטול ההסדר נדחו על ידי בג"ץ. עם פתיחת משפטו חזר בו קצב מההסדר. הוא שילם על כך מחיר כבד.

במהלך השנים הועלו טענות רבות נגד שמעון פרס על טובות הנאה שקיבל בתפקידיו השונים. עלות חגיגות יום ההולדת ה־90 שלו הגיעה ל־11 מיליון שקלים, "כולם מתרומות". שומרי הסף לא הטרידו את פרס בזוטות אלה, כנראה הניחו שלאיש מן התורמים לא היה אינטרס כלכלי שהנשיא יכול לקדם. ב־2009 הוגשה עתירה שדרשה מפרס להחזיר כספי תרומות שקיבל בניגוד לחוק לקראת הבחירות המקדימות במפלגת העבודה. העתירה נדחתה.

ב־2001 הועלו חשדות נגד הנשיא הנוכחי על ביצוע עבירות שונות, ובהן קבלת שוחד. החקירה לא העלתה דבר. החשדות סיכלו את מינויו לשר משפטים והניבו את ביקורתו כלפי אלה שכינה בתואר "כנופיית שלטון החוק". החקירה המפוקפקת נסגרה ב־2004 בהוראת היועמ"ש מזוז.

נגד אהוד ברק הועלו חשדות לעבירות בגין תרומות שהתקבלו באורח בלתי חוקי לעמותות שתמכו בו בבחירות 1999. בחקירות שמרו מקורבי ברק על "זכות השתיקה". חלק מהתיקים נסגרו על ידי הפרקליטות ב־2003 "מחוסר ראיות". ב־2006 נסגרה יתרת החקירה.

לא נכביר מילים על הפרשות השונות שנקשרו בענייניהם של שרון ואולמרט. הדברים כבר נידונו לעייפה. ברור שהפרקליטות מילאה תפקיד מרכזי בהחלטות שחילצו את שרון ובהחלטות שהביאו להרשעה ולריצוי מאסר של אולמרט.

עתה עומד לפנינו מקרה נתניהו. את כתב החשדות שפורסם שבועות אחדים לפני בחירות אפריל אפשר לפרש לחומרא או לקולא. גם את בחירת המועד לפרסום המסמך אפשר לפרש באופנים שונים. ומה תהיה התוצאה? בפוסט שכתבה רות גביזון נאמר, בין השאר, "אני חוששת שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק". התגובות שעוררו הדברים הביאו את גביזון לפרסם "הבהרה", שבה הביעה אמון במערכת אך קבעה כי הרעש הציבורי והפוליטי "יוצר רקע לא מיטבי לעשיית צדק". עוד כתבה: "לא רצוי שיהיה מסלול מקביל של תלונות וחקירות פליליות נגד נבחרי ציבור בכירים במטרה להביא לסיום כהונתם או להחלשתם".

מעניין שהיועמ"ש הנוכחי אביחי מנדלבליט זכה בתפקידו למרות האשמות שווא שהועלו נגדו - אולי בשל תיוגו הפוליטי – בפרשת אשכנזי־הרפז.