מגמה חיובית פורחת באקדמיה בשנים האחרונות: יותר ויותר נשים לוקחות חלק במסלולים לתארים מתקדמים. אף שהנתונים מלמדים שנשים הן כ־53 אחוזים מהסטודנטים לתואר שלישי, עליהן עוד לעבור כברת דרך ארוכה כדי להגיע למימוש מלוא הפוטנציאל. ישנם תחומי לימוד שבהם חסרונן הגדול של נשים מורגש, בעיקר המקצועות ההנדסיים. בנוסף לכך, מתוך כלל הנשים הלומדות לתואר שלישי, פחות מ־8 אחוזים מגיעות מהחברה הערבית ועוד פחות מכך מהמגזר החרדי.
בדומה לשדות פעילות אחרים, גם באקדמיה יש חשיבות רבה למגוון אנושי במוקדי קבלת ההחלטות. ככל שההון האנושי סביב שולחן מקבלי ההחלטות הטרוגני - מבחינה מגדרית, דתית, אתנית וסוציו־אקונומית - ההחלטות שתתקבלנה תהיינה חדשניות ויצירתיות, ומותאמות יותר לציבורים נרחבים של החברה הישראלית.
שילוב נשים באקדמיה הוגדר כיעד מרכזי על ידי המל"ג, אך מפתיע לגלות שרוח זו אינה מנשבת מגופים נוספים הממונים על קידום הפעילות המדעית בישראל. רק בשנה האחרונה מונו שישה חוקרים כחברים חדשים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים - אך לא חוקרת אחת. אמנם בראש האקדמיה למדעים עומדת אישה, אך עדיין קשה להאמין שלא נמצאה בשנה האחרונה אף לא חוקרת בכירה אחת הראויה להצטרף לסיירת המובחרת.
ישנם שלל חסמים המונעים שילוב וגיוון מגדרי ואתני באקדמיה, במיוחד בתחומי המדעים המדויקים. פרופ' משה יוסטמן ונעמי פרידמן־סוקולר חקרו את השפעת בית הספר התיכון על שוויון הזדמנויות והנגישות להשכלה גבוהה בחינוך העברי והערבי, והם מצביעים על תהליך ההסללה שנערות עוברות עוד בתיכון. נטיעת תחושת חוסר ביטחון במקצועות ריאליים, לצד רקע סוציו־אקונומי נמוך, הם רק חלק מהחסמים. התמונה נעשית מורכבת אף יותר עבור סטודנטיות מצטיינות למדעים מדויקים מהחברה הערבית או מהחברה החרדית, כשהן ממשיכות ללימודים לתארים מתקדמים.
תלמידות דוקטורט מצטיינות מרקעים מגוונים מתאפיינות לא רק בגישתן המקורית והיצירתית למחקר המדעי, אלא גם נוטלות על עצמן אחריות לבטא את קהילותיהן וזהותן בכל קבוצת עבודה שבה הן מעורבות. המוטיבציה והתשוקה שלהן להשפיע על קהילותיהן, לשמש מודל לחיקוי עבור הדור הצעיר, לצד היכולת לפרוץ גבולות ולהצטיין, ניכרות גם ברוח המחקרית שהן מובילות.
ככל שיותר מוסדות אקדמיים יעודדו כניסת נשים מרקעים מגוונים, כך תהפוך האקדמיה למעניינת, חדשנית ורלוונטית יותר עבור החברה הישראלית. בעידן שבו האקדמיה מחפשת את הרלוונטיות שלה, גיוון אנושי הוא המפתח.
ורדית גילאור היא מנהלת תחום מצוינות אקדמית בקרן אדמונד דה רוטשילד
