בין קרבות של אגו תלויה הכלכלה הישראלית מעל תהום פעורה, בעומק מיליארדי שקלים. הגירעון מעמיק מיום ליום, כמעט שנה חלפה מבלי שהותוותה דרך התמודדות או פעולה. זו תקופה שלא ידעה המדינה מעולם - קיפאון ושיתוק שפוגעים ומרסקים כל דינמיות במשק. אל מול הסטגנציה הבלתי נסבלת, אני קורא לראשי המפלגות הגדולות להניח את השיקולים הפוליטיים בצד, ולהגיע לעמק השווה למען האינטרס הקיומי של הכלכלה הישראלית.
לא יעלה על הדעת שרפורמות כה חשובות למשק הישראלי ולמגזר העסקי, שכבר אושררו בכנסת, טרם יצאו לדרך. כך, למשל, תקוע תיקון 34 לחוק רישוי עסקים, שאושר בכנסת בקריאות שנייה ושלישית ב־10 ביולי 2018. במסגרת הרפורמה נקבעו שלושה מסלולי רישוי מקוצרים מלבד הליך הרישוי הרגיל, המותאמים לרמת המורכבות והסיכון בסוגי העסקים השונים. סיווג המסלולים אמור היה להיות מפורט בתוספת לצו רישוי העסקים, אולם זו עודנה ממתינה להקמת הממשלה החדשה ולמינוי ועדת הפנים שאמורה לאשר אותה.
דוגמא נוספת היא חוק מוסר התשלומים, שאושר על ידי הכנסת במעמד היסטורי ולאחר שנים ארוכות של ניסיונות, ב־20 במארס 2017. מהוראות החוק הוחרגה מערכת הבריאות, לבקשת משרד הבריאות, תוך שבכירי המשרד, ובראשם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, התחייבו קבל עם ועדה להעביר בתוך כמה שבועות מתווה ליישום החוק. ב־15 במאי 2018 עלה הנושא בפעם האחרונה בוועדת הכספים, ובמסגרתו קצבה הוועדה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, חודש וחצי למשרד הבריאות להגיש תקנות ליישום החוק. גם במקרה זה בחר משרד הבריאות לעצום את עיניו ולהיאחז באמתלת הרכבת הממשלה, יותר משנה וחצי לאחר הדיון האחרון. למותר לציין שבפרק זמן זה נהנה המשרד כל העת ממימון אטרקטיבי ללא ריבית וללא הצמדה, לפרקי זמן דרקוניים של שוטף פלוס 180 (ואף יותר), כספם הכלוא של עצמאים ועסקים הניזונים ממנו, ומביא למעשה לקריסתם.
בימים אלו ממש, עמל אגף התקציבים במשרד האוצר על יצירת הנחות היסוד של התקציב הקרב, וככל שייקבעו במסגרת זו מסמרות ומבלי שהחל דיון כלכלי יסודי, הרי שממילא תיגרר המדינה לגדרו של "טייס אוטומטי" - שבו סדרי עדיפויות ארעיים יכתיבו את כלכלת המדינה לשנה הקרובה - לעבר משבר כלכלי גדול אף יותר. אל לנו להפקיר את גורל הכלכלה למדיניות המורכבת מתקציבים זמניים - תקציבי חירום שהופכים במרוצת השנים לבחינת הכלל.
זה הקרחון שאליו מתקרבת ספינת הכלכלה הישראלית. על נבחרי הציבור להתעלם מן השיקולים הפוליטיים, ולגלות אחריות בשמם של מאות אלפי המעסיקים במשק ולמען הכלכלה בישראל. עליהם לפעול לייסודה של ועדת הסכמות בכנסת, אשר תשמע את קולו של המגזר העסקי ותגבש את הצעדים המתבקשים לאור המצב בשטח, ובעיקר תפעל ללא דיחוי להנחת תקציב מוסכם לשנת 2020 הממשמשת ובאה, ועימה, כאמור, בשורה ידועה מראש של גירעון חריג.
עו"ד רועי כהן הוא נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים
