הפלונטר הפוליטי השתרבב לפלונטר הנכים

הגענו לימים המכריעים. השבוע מסתיימת תקופת המנדט של בני גנץ להרכיב ממשלה, ולאחריה, במידה ולא יצליח, ניכנס לתקופה של 21 יום נוספים של שיתוק. למעשה, מדינת ישראל משותקת כבר קרוב לשנה.

כאדם עם מוגבלות קשה אשר משותק כל חייו, אני יכול להעיד שאפשר לחיות עם זה אפילו די טוב, אבל מדינה לא יכולה להתנהל בשיתוק. מה גם, לשיתוק הזה יש תרופה, קוראים לה מנהיגות ואחריות. בין שלל הנושאים החשובים שנופלים בין הכיסאות כמו ביטחון המדינה, כלכלה, מערכת הבריאות הקורסת ומערכת החינוך התקועה, הבולט שבהם הוא מתווה העלאת קצבאות הנכות.

בשנים האחרונות מתנהל במדינה מאבק צודק ומוסרי על הזכות הבסיסית לקיום בכבוד של האוכלוסייה המוחלשת ביותר. לפני כשנה וחצי, לאחר מאבקים ממושכים, הממשלה העבירה חוק בהיקף חסר תקדים בסך 4.341 מיליארד שקלים. באותו לילה ישבתי שם ביציע, קיבלתי מחמאות על הצלחת המאבק, התרגשתי מההצבעה שעברה פה אחד ובעיקר תהיתי מה אעשה ביום שאחרי.

התהיות, כמו שאתם מבינים, הסתיימו די מהר. החוק קבע שהתקציב יועבר בשלוש פעימות, אחת החל מחודש מרץ 2018 ועוד שתיים בינואר 2020 ובינואר 2021, בכפוף להמלצות צוות בין משרדי. למרות בקשות ארגוני הנכים, הצוות המקצועי לא הוקם בזמן ופקידי האוצר החלו להשתמש בתירוץ הפלונטר הפוליטי בניסיון לבטל את הפעימות הבאות. במנהג אופייני, הם החלו למרוח את הזמן ולהשאיר מאות אלפי אנשים עם מוגבלות, שזקוקים לכל שקל, בחוסר ודאות וחשש.

בסופו של דבר, הנכים נאלצו לחזור להפגין וכתוצאה מכך בשבוע הבא יתכנס הצוות הבין משרדי לשמוע את הארגונים. הצוות ישמע את הנכים, יכין מתווה המלצות שונה בתכלית מעמדתם ולאחר מכן יטען שאין לכך תקציב. אם נלך לבחירות שלישיות, יצטרף לכך הטיעון שאי אפשר לקבל החלטות מהותיות בתקופת בחירות ובממשלת מעבר. כך למעשה, הפלונטר הפוליטי השתרבב לתוך פלונטר הנכים וכולנו בשיתוק.

כפי שכתבתי, לשיתוק הזה יש תרופה. מנהיגי ישראל חייבים לקחת אותה לטובת אזרחי מדינת ישראל. הימים ואולי השבועות הקרובים יכריעו, מערכת הבריאות או אינטרסים אישיים, מערכת החינוך או שיתוק, פעימות או בחירות.

אלכס פרידמן הוא יוזם מאבק הנכים, מייסד ויו''ר ארגון ''נכה לא חצי בן אדם'', מס' 12 ברשימת ישראל ביתנו